גימלאי צה'ל במסע של גבורה וזיכרון בעוטף עזה בעקבות הנרצחים והנחטפים

גימלאי צה'ל במסע של גבורה וזיכרון בעוטף עזה בעקבות הנרצחים והנחטפים סניף בני-ברק של גימלאי צה'ל (מארגון "צוות"), בראשות יוסי פלג, שהוא גם הסניף הארצי הכלל-דתי, סייר בעוטף עזה בסימן אתרי גבורה, זיכרון והנצחה. בין האתרים בהם סיירנו: גן הזיכרון והגבורה בשדרות,

שהוקם על חרבות תחנת המשטרה. האתר מנציח את אנשי כוחות הביטחון שנפלו בהגנה על העיר ואת האזרחים שנרצחו. במקום גם חזינו בסרט על הקרב ההירואי על תחנת המשטרה. הקרב שארך כ-12 שעות הסתיים בחילוץ השוטרים שנותרו על גג הבנין ולאחריו הוחלט להפגיז את הבנין ע'י טנק ומסק'ר. כך הבנין התמוטט על המחבלים שהתבצרו בו. בסרט הרבה רגעים מרגשים של לחימת כוחותינו ובמיוחד זכורים הרגעים של חילוץ הילדות רומי סוויסה בת 6 ואחותה הצעירה ממנה, שנותרו ברכב לאחר שהוריהם נרצחו, כשהן שאלו את המחלצים: "אתם של ישראל?". אתר מסיבת הנובה בחניון רעים, בו הונצחו 364 הנרצחים ו-40 החטופים לעזה. במקום ערכנו טקס זיכרון לנרצחים הי'ד.

כמו-כן ליד תמונתו של אליקים שלמה ליבמן הי'ד, ממאבטחי המסיבה שנרצח, סיפרה ציפי מור, ממשתתפות המסע,

על הידידות וההקרבה שלו בחילוץ האנשים, יחד עם נכדה - איתן אברהם מור, שהיה אף הוא מאבטח במסיבה, נחטף לעזה ולאחר שנתיים הוחזר חי.שניהם גדלו בקרית-ארבע. בסמוך, בקרנו במיגונית המוות, בה מצא מחסה ענר אליקים שפירא הי'ד יחד עם 27 נוספים. במעשה גבורה הדף ענר רימונים שהושלכו ע'י המחבלים עד אשר נהרג. בחיים נותרו עשרה, מתוכם שלושה שחזרו מהשבי. אנדרטת התצפיתניות,

לזכרן של 15 הבנות הי'ד שנפלו בקרב במוצב נחל עוז, מרחק 800 מ' מעזה. בנוסף, 7 מהבנות נחטפו לרצועה - כולן שוחררו או חולצו. האנדרטה משקיפה על מוצב נחל עוז והרצועה. בקרנו במגרש המכוניות ההרוסות והשרופות

שנאספו מכבישי העוטף, בסמוך למושב תקומה. במקום למעלה מאלף כלי רכב. כן יש רכבים ואופנועים של מחבלי הנוחבה. במקום קבלנו הדרכה מרשימה של דגנית בר-חי ממושב תקומה שהסבירה על המקום ועל כמויות שקי שרידי הנרצחים שהוצאו ונקברו בבית העלמין בראשל'צ, שממעטים לפקוד אותו. כל המשתתפים הודו למארגני המסע, ובמיוחד לשמוליק מור, חבר הנהלת הסניף והאחראי על הסיורים והנופשים וכן למדריך, סא'ל במיל' יואב יאיר, שהסביר בבקיאות רבה על האתרים. ארוחת צהריים סעדנו בחדר האוכל של קיבוץ עלומים, שגם הוא היה נתון למתקפה, נהרגו ונחטפו ממנו עובדים זרים ונמלטים מהנובה, אך במזל רב איש מחברי הקיבוץ לא נרצח.