מרד הגנרלים בצה'ל – ארז תדמור

מרד הגנרלים בצה'ל – ארז תדמור יוסף ארנפלד ערך ריאיון בשבועון "בשבע" עם ארז תדמור, מחבר הספר "מרד הגנרלים". ארז, 45, נ+3, הוא תושב אפרת זה 18 שנה. גדל כחילוני בקרית-ארבע. המגורים בקרית-ארבע מוכת הטרור עצבו את השקפתו הימנית והיותו חילוני חיזקה את עמדתו מול החברה השמאלנית במוסדות החינוך בהם למד. הוא הקים את תנועת "אם תרצו", שמטרתה מאבק בפוסט ציונות. כתב את הספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל" ולאחרונה ספר שני על מרד הגנרלים, שזכה גם לסדרה בערוץ 14. התיזה המרכזית בספר טוענת שאנשי מערכת הביטחון במקום לעסוק בביטחון ולשרת את הדרג המדיני החליטו, בצורה מעוותת, לחבוש גם את כובע המדינאי ולראות את עצמם, בחוסר סמכות מוחלטת, כמי שתפקידם לרסן את הדרג המדיני בפעילותו, וחלקם אף הבינו מעבר לכך, ששיקול דעתם צריך לגבור על זה של הדרג המדיני. מתברר, בדיעבד, שלראשי הצבא והשב'כ היה מידע מודיעיני מקדים בלילה שלפני ה-7 באוק' שהוגדר "אותות חלשים" ואשר כלל: התכנסות מחבלי חמאס במסגדים, עשרות סימים ישראליים שהוכנסו לטלפונים של פעילי חמאס ברצועה, ירידה של בכירי חמאס למנהרות והיערכות טקטית של אנשי חמאס בקרבת הגבול. רונן בר והרצי הלוי הושפעו, לדעת תדמור, מהעוינות החריפה לנתניהו ומאלה שהגדירוהו כמסוכן ובלתי לגיטימי, כזה שיש לחשוד בשיקול דעתו ובמניעיו, והחליטו - בשורת החלטות דרמטיות – לא לעדכן את הכוחות בשטח בסימנים המעידים, לא להעלות כוננות, לא להקפיץ כוחות נוספים ולא לעדכן בזמן אמת את נתניהו ושהב'ט - גלנט. עדכון כזה היה יכול למנוע את אסון הטבח. הגישה האסונית הזו התבטאה גם בכך שלא אכפו את הדין הצבאי על סרבני שירות וממרידים. החמאס זיהה זאת כחולשה וכמניע לפתיחת המלחמה. זה היה בעצם מרד של גנרלים וראשי שירותים נוספים. תא'ל במיל' אמיר אביבי, לשעבר רל'ש הרמטכ'ל יעלון, הדגיש שעל אחוז אחד! מהמידע המתריע היינו מעדכנים את הדרג המדיני. לדבריו החמורים של תדמור כל מה שנעשה בעזה ובלבנון נעשה על אפם וחמתם של הגנרלים. לשיא הגיע הדבר ערב הרפורמה המשפטית כאשר ראשי מערכת הביטחון איימו על הממשלה. כשהרצי הלוי בא לדרג המדיני ואומר שהקו האדם של הצבא הוא משבר חוקתי שבו הוא לא ידע למי לציית, זה איום ברור בהפיכה צבאית שכן חוק יסוד הצבא קובע חד משמעית שהצבא נתון למרות הממשלה. תדמור קובע שמדובר בשיטה מבוססת היסטורית, תרבות ארגונית חולה שהחלה כבר ממאיר דגן, ראש המוסד, שהדליף לאמריקאים כדי לטרפד תקיפה באיראן ועד לבכירים שניסו לטרפד את מבצע הביפרים המוצלח באמצעות הדלפות לתקשורת כדי שביידן ילחץ עלינו לעצור. הפתרון לשיטתו, הרבה יותר מאשר צריך למנות אנשים בעלי דעות ימניות, צריך למנות אנשים עם חוט שדרה שלא ימכרו את ערכיהם בשביל ליטוף מהאליטה. כדאי להזכיר גם את סירוב הצבא לקביעת מימשל צבאי ברצועה שיהיה אחראי על חלוקת המזון והסירוב להטלת מצור על החמאס, מהלך אחרון זה נתקע בסיועה הנדיב של היועמ'שית. הספר מרתק ויצא בהוצאת "סלע מאיר".