ריאיון של חגית רוזנבאום בשבועון "בשבע" עם מרגלית הר שפי: אני מאשימה

ריאיון של חגית רוזנבאום בשבועון "בשבע" עם מרגלית הר שפי אני מאשימה! מרגלית הר שפי: כיום בת 50. חיה בגפה בירושלים ועובדת כמאמנת בשיטת nlp. נישואים לחסיד חב'ד בשנת 2010 החזיקו מעמד זמן קצר. עדיין מקווה להקים משפחה. היא הורשעה בפרשת רצח רבין בסעיף של אי מניעת פשע. לטענת השב'כ ידעה על כוונת יגאל עמיר, שהיה ידידה, לרצוח את ראש הממשלה, רבין ולא דיווחה על כך לרשויות. מאז חקירתה הראשונה במשך שנה וארבעה חודשים התיק היה סגור, וברגע האחרון הוגש כתב אישום. לאחר 30 שנות שתיקה היא מדברת. היא מסבירה את ההמתנה בקביעת האשמה בכך שהשב'כ חיכה להזדמנות שיהיה מצע תודעתי נוח לקדם את הנושא, וחיכו שישכחו מהפרובוקטור אבישי רביב. גזר דינה - 9 חודשי מאסר. השופטים, מלבד שופטת המחוזי, דבורה ברלינר, שהייתה בדעת מיעוט, לא העזו לעצור את מסע הציד התקשורתי שחיפש לעצמו טרף קל. בחקירות היא חוותה על בשרה מה מסוגלת המחלקה היהודית בשב'כ לעולל למי שסומן אצלה כמטרה. בתקופת המעצר והחקירות בשב'כ עברה השפלות, מניעת אכילה ושינה, מניעת עורך דין ועוד דברים. קבלה חנינה מהנשיא קצב, אף שלא בקשה, ורצתה רק 5 חודשי מעצר. "שפיכת הדם שלי הייתה בעיקר בתקשורת ובמשפט. לא סתם התורה קוראת לזה שפיכות דמים". כך גילתה כי חומרי החקירה, שחשבה שהם פרטיים, הופצו בתקשורת כחלק ממסע הדה-לגיטימציה נגדה בתוספת שקרים רבים. "פרסמו דברים מהחקירות שבכלל לא אמרתי, ובבית המשפט העלילו עלי דברים שלא עשיתי, זה היה יותר קשה מהעינויים". "בפרספיקטיבה של ה-7 באוק' האשמה כזו עוד יותר מגוחכת. הרי אנשים ידעו ושמעו וראו מה עומד לקרות, אז נשים את כולם בכלא על אי מניעת פשע". שנים לאחר מכן שני ראשי שב'כ: עמי איילון וכרמי גילון, הצהירו בפומבי כי הר שפי לא ידעה שיגאל עמיר רוצה לרצוח את רבין וכי היא נשפטה כתוצאה מהאווירה שהייתה בציבור. עד היום לא דיברה בשל הפחד מהחטיבה היהודית ומהתקשורת, שעשו ויעשו לה דה-לגיטימציה. אבל עכשיו, לאחר 30 שנות שתיקה- היא מתכננת לפרסם את הסיפור המלא בסרט שיצא בערוץ 14 ובתביעות דיבה שבכוונתה להגיש נגד כל מי שפרסם עליה דברי שקר. "הדה-לגיטימציה שהחטיבה היהודית עושה בתקשורת לציבור שלם משרתת אותו. כך אפשר לפנות יישובים בקלות, לנגוח רכב בקלות, לחפות על שוטרים ואנשי בטחון שפגעו וגם ליצור זאת בתוך המגזר האמוני, שזה יבוא גם מבפנים". לגבי האשמה שידעה ולא דווחה על כוונותיו של יגאל עמיר היא אומרת: "אם הייתי יכולה למנוע את הפשע הייתי מונעת. הסיפורים שיגאל עמיר סיפר הוכיחו שהוא לא אמיתי. אחד משני הסיפורים של מה הוא מתכנן הוא סיפר לי, בצורה לא הגיונית, בשיחת טלפון. היה לי חוסר הערכה כלפיו בעניין הזה, חשבתי שהוא כמו כלב שרק נובח". מה שהחזיק אותה זה הנשמה, האמונה והתורה. אחד הדברים שדחפו אותה להתראיין זה ספר שהיא הוציאה עתה בעקבות לימוד התורה, הערות, פרשנויות ורעיונות על חמשת חומשי התורה. הכרך הראשון שיצא הוא – "הביאני המלך - סודו של ספר ויקרא". בויקרא יש את המפתח לחידוש הקשר עם הקב'ה, לפנימיות הקשר. הספר יצא בהוצאת ספריית בית-א-ל.