ענייני היום

א. עם ישראל חוזר אל שורשיו 1. כולנו חשים, איך עם ישראל מתחבר למורשת אבות וחוזר למסורת ישראל. לכל אחד נדמה, שאולי זה דימיון ואולי זו משאלת לב, שנדמה לנו שהיא מתגשמת? כל מי שמבקר בשטחי הכינוס של צה"ל, לפני הכניסה לקרב – לא יכול שלא לגלות, צבא שונה, מזה שבו שירתנו אנחנו בנעורינו. אנו מוצאים צבא יותר יהודי, יותר לאומי, יותר נלהב. אנו רואים את הלוחמים, כולל ה"חילוניים", נושאים תפילה, שומעים תקיעת שופר, ומנשקים ספרי תורה. 2. תחושה זו קיבלה חיזוק מדעי, בסקר שנערך על ידי מומו פילבר. פילבר הוא הסוקר היחידי, שחזה את ניצחון המחנה הלאומי בבחירות האחרונות לכנסת. כל הסקרים האחרים, ללא יוצא מן הכלל – חזו ניצחון מוחלט של השמאל, בבחירות לכנסת, וכולם טעו. האם הם טעו בזדון? האם בשגגה? זאת לא נדע. אבל, כאשר כולם ללא יוצא מן הכלל, טועים ובגדול – זה מעורר תמיהה. 3. מומו פילבר פירסם לאחרונה, סקר בחוברת "מגזין 14". הוא בדק שינויים בהשקפת הציבור, מאז תחילת "מלחמת התקומה", דהיינו, מאז "טבח שמחת תורה". 4. הוא מפרסם 4 מסקנות ברורות כדלקמן: א. התחזקות והתקרבות ליהדות. ב. תזוזה חדה מהשמאל למחנה הלאומי. ג. חיזוק התמיכה בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ד. לא מאמינים לבג"ץ. 5. שאלה: עד כמה לדעתך חיזוק הזהות היהודית, חשוב לעצם קיומה של מדינת ישראל? תשובה אחוזים חשוב מאוד 76% לא כל כך חשוב 15% כלל לא חשוב 9% סה"כ: 100% ובכן, רוב מוחלט, חושב שהזהות היהודית, היא אבן יסוד לקיומה של מדינת ישראל! 6. שאלה: האם האמונה שלך ביהדות התחזקה? תשובה אחוזים כלל הציבור 29% מסורתיים 17% חילוניים 3% דתיים 6% 7. שאלה: האם השקפתך הפוליטית השתנתה מאז טבח שמחת תורה? מומו פילבר חילק את הציבור ל 5 קטגוריות כדלקמן: שמאל שמאל נוטה למרכז ממש מרכז ימין נוטה למרכז ימין אידיאולוגי הוא מצא תזוזה אידאולוגית כדלקמן: 35% מאלה שהיו בשמאל, זזו ימינה: 1. 9% עברו משמאל לשמאל נוטה מרכז 2. 13% עברו למרכז ממש 3. 13% עברו לימין אידיאולוגי סה"כ: 35%. מחנה השמאל – שכשליש מתומכיו, עזבו אותו – חייב לעשות חשבון נפש, בעיקר כאשר כמחצית מהנוטשים, עברו ממש לצד השני של הסקאלה, כלומר עברו משמאל קיצוני לימין האידיאולוגי. 8. מתוך אלה שהגדירו את עצמם בעבר, שמאל נוטה למרכז, נטשו את המחנה שלהם 29%, לפי הפירוט כדלקמן: 1. 16% עברו למרכז ממש. 2. 7% עברו לימין נוטה למרכז. 3. 6% עברו לימין מתון. סה"כ: 29% 9. 72% מהציבור, תומכים בהתיישבות יהודית בגב ההר, ביהודה ובשומרון. כאשר 40% ממצביעי הקואליציה – מעידים על עצמם, שתמיכתם בהתיישבות ביו"ש התחזקה משמעותית. ו 5% ממצביעי האופוזיציה, שבעבר התנגדו להתיישבות היהודית – מעידים על עצמם שהם תומכים בה. 10. הסקר מצא ש 85% ממצביעי הקואליציה ו 23% ממצביעי האופוזיציה – אין להם אמון בבית המשפט העליון. בעבר, כאשר בית המשפט העליון פסק במשפט בלבד – ל 95% מהעם היה אמון מוחלט בפסיקותיו. ראוי להזכיר כי בית המשפט מונה לשפוט ולא לשלוט! 11. רבותיי! אל תופתעו, אם בבחירות הבאות, המחנה הלאומי ינצח בגדול. שימו לב שסקר זה, נערך לפני הניצחונות הכבירים של מדינת ישראל, בחזית האיראנית. נצח ישראל לא ישקר!! עם ישראל חי!! 12. חודש טוב לכל עם ישראל, לחיילי צבא ישראל. נזכור שבחודש ניסן נגאלים! ב. ההתפכחות של צביה שגיב הסיפור האישי של צביה שגיב: המעבר משמאל לימין נחוש: הלב שלי נמצא בסיפור הגדול שלא סופר מספיק – והוא החשיפה העמוקה שלי לידע! ידע על ההיסטוריה היהודית, על העם הנדיר הזה שדבק ביהדותו בכל קשת תפוצותיו לאורך אלפי שנים. עם עקשן שלא ויתר, ושרד מצבים בלתי נתפסים של ניסיונות השמדה, התעללות, השפלה, גזירות, פוגרומים ושואה. ידע על ארכיאולוגיה יהודית שמוכיחה מעל לכל ספק את שורשינו ההיסטוריים והתנ"כיים באדמה הזו. ידע על האתגרים מול האסלאם, על תפישותיו ואמונותיו החל מעליית מוחמד, ועל מה שקרה מאז ועד היום. ידע שווה עוצמה. הוא מקנה עושר אינטליגנטי, יכולת לבנות תפישה פוליטית מבוססת, ודבקות בערכים היהודיים. הוא ממלא אותי בכבוד עמוק למסורת ולדת שלנו, ובהכרת תודה ענקית לאבותינו – שבזכותם אנחנו כאן היום, יהודים. עד לפני תשע שנים, הייתי חלק בלתי נפרד מהשמאל הציוני. חשוב לי להדגיש: לא מהשמאל הקיצוני והפרוגרסיבי, זה שבחזונו מבקש לבטל את המדינה היהודית ואת הזהות שלנו, ורואה במתיישבים בשומרון סמל לשנאה. עליהם אני לא מדברת; הם סכנה מאיימת מבפנים. בית הגידול שלי השמאל הציוני היה פשוט הסביבה המשפחתית והחברתית שלי. לא היה לי שמץ של ידע אמיתי או הבנה פוליטית מעמיקה, פשוט הלכתי אחרי משפחתי וסביבתי. חיינו בתמימות של אנשים טובים שבאמת האמינו שאפשר לחיות בדו-קיום שליו עם הערבים והמוסלמים. לתומי חשבתי שהמלחמה בינינו איננה מלחמת דת. הייתי סלחנית כלפיהם, כי הייתי שבויה במיתוס השקרי שהם היו כאן לפנינו, ולא הכרתי את ההיסטוריה של ההגירה המסיבית לארץ ישראל דלילת האוכלוסין (מוזמנים להאזין לראיון בנושא הזה בערוץ טוב עם ד"ר מרדכי קידר (קישור בתגובה). חיינו בבועה. הנחות היסוד שלנו היו שאנחנו "קבוצת הלבנים" האינטליגנטים מאזור המרכז (גם אם אני ממוצא בבלי), שאנחנו לא "הימין הפשוט". התבוננו בהתנשאות על המתנחלים ש"מתגרים בערבים ובגללם אנחנו מסוכסכים". נוח לחיות בבועת הבורות הזו, ורבים מסרבים לצאת ממנה. אבל אז הגיע המפץ ההתפכחות שלי החלה בעקבות שיחת רדיו לפני תשע שנים עם המזרחן ד"ר אדי כהן. השיחה הזו הכתה בי והביאה אותי להבנה המטלטלת שאני פשוט לא יודעת כלום. הוא סיפר על התוכנית להרעיל את היהודים בארץ ואת אלה שיבואו מהמזרח – תוכנית של הנאצים בשיתוף פעולה הדוק עם חאג' אמין אל-חוסייני. פתאום הבנתי שהנאצים נכחו בצפון אפריקה ושיתפו פעולה עם גורמים מוסלמיים. מעולם לא למדנו על נאציזם בארצות מוסלמיות! הייתי מטולטלת עד עמקי נשמתי. שאלתי את עצמי: מהיכן הידע הזה? למה לא לימדו אותנו? מי כתב את תוכניות הלימודים שדאגו להשאיר אותנו בורים? מאותו רגע, לקחתי על עצמי משימת חיים: ללמוד, לחקור ולתווך את הידע העצום הזה להמונים. כמנחה השתלמויות למורים וגננות, ישבתי וכתבתי תוכנית מקיפה בשם: "הלב הפועם של קהילות ישראל לאורך ההיסטוריה, עם מבט אל האקטואליה של היום". כשאני חושבת על העיוורון של השמאל, אני נזכרת בדמותה של הנרייטה סאלד. לאחרונה צפיתי בסרט תעודה על פועלה בערוץ 8. סאלד הייתה אישה רבת פעלים, אצילת נפש, שעמדה בראש עליית הנוער מאירופה והצילה נערים ונערות מגרמניה לפני השואה. אין ספק שהיא ראויה להערצה על איכותה האנושית. אבל פוליטית, היא הייתה נטועה בתפישות נאיביות שמבקשות לקדם דו-קיום עם הערבים. מתוך חוסר הבנה והיכרות עם המזרח התיכון, היא לא העלתה על דעתה שהערבים נלחמים בנו מלחמת חורמה דתית, מלחמת קודש מול "הכופרים". כשזו עמדת המוצא המוסרית השגויה, קל מאוד להפוך את הימין למחנה של "פראי אדם" ו"אויבי השלום", כפי שרבין כינה אותם בזמנו. שי קלך - המתפכח מן הקיבוץ לפני כשלוש שנים פגשתי את טייס העבר, שי קלך. מצאתי בו שילוב נדיר בין אדם מאמין לבין מי שגדל והתחנך כאן בארץ בשמאל. הוא קרא את החומרים שכתבתי וראיתי עד כמה האמת בוערת בו. שי קלך, היום יו"ר "נצח ישראל", הוא הדוגמה המושלמת לאיש שפקח את עיניו והתפכח. הכל תלוי ברצון לדעת ולהיות פתוח ללמידה. אני מאמינה שהשמאל המתון יכול להשתנות ברגע שייחשף לידע ולאמת. כפי ששי עשה את הדרך שלו, וכפי שאני עשיתי, כל אחד יכול. מכאן אני רואה את עצמי כשליחה להביא את הקול הזה לציבוריות. שתפו את הפוסט של צביה שגיב! ג. הפקידים לעולם אינם נדרשים לשלם את מחיר הטעויות והעוולות שהם גורמים - מתוך פוסט של ד. בן יהודה אנשי הממסדים השונים של מדינת ישראל, המשפטי, הצבאי, המשטרתי והפקידותי, אלה שעברו כל גבול אפשרי בהתנהלותם כנגד הכנסת וכנגד הממשלה הלגיטימית של מדינת ישראל, בטוחים שלא משנה איזה נזק הם יגרמו במהלך כהונתם, לא משנה איזו החלטה מופרכת הם יקבלו ואיזו עבירה על החוק הם יבצעו - בסוף היום, לא יאונה להם כל רע והם יצעדו אל השקיעה עם הפנסיה הממשלתית השמנה בחיקם. מה גם שהם דואגים להשאיר אחריהם מחליפים בצלמם ובדמותם כדי שאלה ישמרו על ישבנם בזמן שהם "לא בחנות". לחלקם גם יש חסינות מהותית (שופטים, תובעים), אבל רובם סתם נהנים מההפקר. וכך רונן בר, הרצי הלוי, אהרון חליווה, יפעת תומר ירושלמי, שי ניצן, אביחי מנדלבליט ועוד רבים ורעים אחרים, הלכו לביתם עם סיום כהונתם מבלי שהם נדרשו לשלם על העוולות והנזקים שהם גרמו. גם היועמ"שית המפוטרת גלי בהרב-מיארה יודעת בוודאות שלא משנה בכלל על איזה חוק היא תעבור ואיזה עוול היא תגרום במהלך כהונתה, היא לא תשב לעולם על ספסל הנאשמים. בסוף היום היא תשב בבית עם הפנסיה השמנה מבלי שיאונה לה כל רע. ואת זה בדיוק צריך לשנות. בכל אקדמיה צבאית בעולם מלמדים שהצעד הכי יעיל במלחמה הוא לתקוף את היריב בנקודת התורפה שלו. ונקודת התורפה של הפקידות היא הביטחון הזה שלהם שלא משנה מה הם יעשו, לעולם הם לא יידרשו לשלם את המחיר. וזו הנקודה שאותה צריך לתקוף. אני לא מדבר על פקידים שטעו בתום לב. מי שלא עושה לא טועה. אני מדבר על פקידים שגרמו נזק למדינה ולציבור בגלל זלזול בחוק ובכללים, בגלל יהירות, בגלל גבהות לב, בגלל שחצנות, בגלל אגוצנטריות ובגלל תחושת "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד". תארו לעצמכם שביום מן הימים תיבחר כנסת מספיק חזקה ומספיק החלטית שתחליט שאין יותר חסינות גורפת לפקידים מפני העמדה לדין על מעשים בלתי ראויים שעשו במהלך כהונתם. ואין גם התיישנות על מעשים כגון אלו. ותארו לעצמכם שביום מן הימים גם תהיה בישראל ממשלה מספיק חזקה, שתחליט לחקור, גם רטרואקטיבית, עבירות ועוולות שעשו פקידים במהלך כהונתם. ממשלה שתחליט, לאחר בדיקה כמובן, להעמיד פקידים עבריינים לדין על פשעיהם. ואם הם יורשעו בדין, ניתן יהיה לפגוע גם בפנסיות הנדיבות ובהטבות המפליגות שהם ארגנו לעצמם. תארו לעצמכם שגלי בהרב-מיארה כזו ורוני אלשייך כזה ושי ניצן כזה, ידעו שתמיד ניתן יהיה לחקור את מעשיהם וספסל הנאשמים הוא אופציה סבירה. ותארו לעצמכם שמחר יפעילו את "עילת הסבירות" גם על שופטים. ויבדקו למשל את הסבירות של הארכות המעצר וההגבלות הבלתי מתקבלות על הדעת שהטילו שופטים על עצורים שאינם בצד הפוליטי שלהם. או ההקלות שהם נתנו למי שמשתייך למילייה שלהם. הימין צריך להודיע כבר היום, שאם ינצח בבחירות הקרובות, הוא ישנה את החוק כך שאפשר יהיה לחקור, גם רטרואקטיבית, עוולות שביצעו פקידים. ופקיד שיימצא שפעל שלא על פי החוק, ייתן על כך את הדין וישלם מחיר כבד. כל מי שמכיר קצת את הטבע האנושי יודע בדיוק מה יקרה ביום שכל העבריינים האלו ידעו שבסוף היום, ניתן יהיה לבדוק אותם ואת מעשיהם והם יצטרכו לתת דין וחשבון על מעשיהם... בכבוד רב חיים יואבי רבינוביץ אזרח פשוט