רכשה ביטוח להוצאות משפט וגילתה שהוא מכסה פחות מ 6% אחוז מהוצאותיה

 

רכשה ביטוח להוצאות משפט וגילתה שהוא מכסה פחות מ 6% אחוז מהוצאותיה

האם הייתם רוכשים אריזה של מוצר ונותנים למוכר זכות בלעדית למלא אותה בכל כמות שירצה ואפילו למסור לכם אותה ריקה מתוכן? בוודאי שלא. אלא שרבים אינם יודעים כי בתחום הביטוח זו המציאות. ביטוחים רבים נמכרים מבלי שהמבוטח ידע מראש מה יקבל כשיזדקק לביטוח. כך אפילו בביטוחי בריאות שנועדו לממן ניתוחים מצילי חיים. אחד ממבוטחי הבריאות נדרש לשלם 100,000 שקל עבור הניתוח שעבר ונדהם לגלות כי חברת הביטוח מחזירה לו 18,000 שקל בלבד. במקרה אחר, גילה המבוטח בדיעבד שלא יקבל דבר כי לחברת הביטוח אין "הסדר" עם המנתח. כך המצב גם בביטוחי רכב, כפי שנראה מיד.

נחמה פגעה ברכבה בהולכת רגל. משטרת ישראל הגישה נגדה כתב אישום על נהיגה בקלות ראש. לנחמה היה ביטוח רכב מקיף בחברת איילון עם כיסוי לשכר טרחת עורך דין עד לגובה 50,000 שקל. נחמה פנתה לאיילון וזו הודיעה לה כי זכותה לשכור כל עורך דין שתבחר ואיילון תממן את שכרו, בהתאם לשכר שאיילון משלמת לעורכי הדין הממונים על ידה לייצוג מבוטחיה בתחום התעבורה.

נחמה פעלה על פי הנחיות אלה, שכרה עורך דין הבקיא בהלכות תעבורה ושילמה לו 31,000 שקל עבור "שכר טרחה בסיסי בתוספת ישיבה ראשונה". כעבור 5 חודשים, התקיימה ישיבה ראשונה בבית המשפט. במהלכה, הצליח עורך הדין להשיג הסדר טיעון. נחמה דיווחה לאיילון על השתלשלות העניינים וציפתה לקבל את השכר אותו שילמה לעורך הדין. לתדהמתה, קיבלה מאיילון המחאה על סך 1,815 שקל בלבד, כלומר, פחות מ- 6 אחוז מהשכר ששולם על ידה.

נחמה לא השלימה עם התשלום המזערי והגישה נגד איילון תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

איך זה ייתכן שאתם מחזירים למבוטחת שלכם פחות מ- 6 אחוז ממה שהיא שילמה לעורך דינה, כאשר היא מבוטחת עד לסך של 50,000 שקל, שאלה השופטת מירב קנזי-נאמן את נציגי איילון. זה מה שאיילון משלמת לעורכי הדין הממונים על ידה לייצוג מבוטחיה בתחום התעבורה, השיבו נציגי איילון. התשלום מבוסס על התעריף המינימלי המומלץ בכללי לשכת עורכי הדין.

תשובה זו קוממה את השופטת מירב קנזי-נאמן. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, הזכירה השופטת לנציגי איילון, מחייב את חברות הביטוח לפרט בפוליסות כל מגבלה לכיסוי הביטוחי. בניגוד לכך, בפוליסת איילון לא פורט כי החזר שכר הטרחה יהיה מוגבל בגובה שכר הטרחה שאיילון משלמת לעורכי הדין הממונים על ידה. גם לא נרשמה שם מגבלת התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין.

נחמה פעלה באופן אחראי כאשר פנתה למוקד שירות הלקוחות של איילון, הוסיפה השופטת, וביקשה לברר אם קיימת מגבלה לשכר הטרחה. גם בשיחה זו, המוקדן לא פרט מגבלה כלשהי, למעט התקרה הקבועה בפוליסה בסך 50,000 שקל. כל שציין המוקדן הוא כי איילון "תבדוק שלא ניפחו את ההוצאות". אשר על כן, ציינה השופטת, ניתן היה להבין מהפוליסה ומהתנהלות איילון, כי נחמה יכולה לשכור שירותי עריכת דין על פי הבנתה ותקבל החזר של עד תקרת הכיסוי בסך 50,000 שקל.

מעבר לכך, קבעה השופטת, איילון סירבה לחשוף במשפט, "מטעמים של צנעת הפרט", את הסכמי שכר הטירחה עם עורכי הדין שהיא ממנה במקרים אלה. אשר על כן, איילון גם לא הוכיחה כי היא אכן משלמת לעורכי הדין מטעמה שכר לפי התעריף המינימלי.

לאור כל האמור, הורתה השופטת מירב קנזי-נאמן לאיילון, לשלם לנחמה את מלוא השכר ששילמה לעורך דינה.

בשולי הדברים, ואולי במרכזם, אעיר ברשותכם, כי השופטת מירב קנזי-נאמן מונתה רק השנה לשופטת. על רקע זה במיוחד, פסק דינה מחמם את הלב. השופטת מירב קנזי-נאמן הפנימה, כבר בראשית דרכה, את מה ששופטים ותיקים ממנה לא השכילו להפנים משך עשרות שנים: תפקידו של שופט בתחום הביטוח הוא, כדברי נסח חוק חוזה הביטוח, פרופסור אורי ידין, לבוא לעזרת "האיש הקטן" במדינת רווחה מודרנית. השופטת מירב קנזי-נאמן, גם גילתה כי חוק חוזה הביטוח, כחוק צרכני, נותן לשופטינו כלים לשמור על המבוטחים מפני ניצול לרעה של כוחם העדיף של תאגידי הביטוח. השופטת גם לא היססה לעשות שימוש בכלי שהעניק לה החוק. השופטת קנזי-נאמן הבינה כי הפוליסות מנוסחות חד צדדית על ידי תאגידי הביטוח. לאזרח הפשוט אין בעת רכישת הפוליסה, כל כלים לעלות על אותיות מרוקני תוכן. לאזרח הפשוט גם אין כוח מיקוח לשנות ניסוחים נכלוליים. אכן קיים גם המפקח על הביטוח. אמנם תפקידו הראשוני והעיקרי לפי החוק הוא הגנת המבוטחים. אבל המפקח סובל מ"שבי רגולטורי", כך קבע בית המשפט העליון. המפקח מעלים עין מניסוחים מרוקני תוכן. לכן המגן האחרון שלנו הוא השופטים.

מי ייתן והשופטת מירב קנזי-נאמן, תידבק בגישתה גם בהמשך דרכה ותראה במלאכת השיפוט שליחות למען האנשים הפשוטים ולא למען טייקוני הביטוח, שליחות שאין חשובה ממנה במדינת רווחה מודרנית, כדברי פרופסור ידין.

י"ד כסלו התשפ"ה 15.12.2024