צדדים שצריכים להיות באישיותו של מנהיג. מאת הרב וקסלר- ראש ישיבת בנ'ע בני ברק

פרשת השבוע על הציווי של פרעה ליוסף שישלח עגלות לקחת את אביו ומשפחתו מכנען למצרים. צדדים שצריכים להיות באישיותו של מנהיג. מאת הרב וקסלר- ראש ישיבת בנ'ע בני ברק

וכן בצורה יותר מפורשת כותב רבנו בחיי [שם] –

"ואתה צויתה זאת עשו. היה יודע פרעה ענוותנותו של יוסף ונאמנותו שלא היה שולח כלום לאביו ולאחיו זולתי אם יצוה עליו, וע"כ הוצרך לאמר לו כן בדרך צוואה".

יוסף כמנהיג היה בעל שליטה-עצמית ונאמנות גבוהה למרות כוחו ועוצמתו. בהקשר לזה מסופר על רבי יהודה-לֵייבּ אלתֵּר מגוּר, שנסע פעם אחת לחוץ לארץ. כמה חסידים ליוו אותו עד לגבול ושם נפרדו ממנו בברכה.

בין המלווים היה גם אחד החסידים הקרובים לרבי. בשעת הפרידה ביקש החסיד: "רבנו, תן עוד משהו…" הוא אמר זאת כדרך אלו המבקשים מטבע, אך כוונתו הייתה על דברי תורה.

פנה הרבי אל החסיד ואמר לו: "יודע אתה כיצד יכול הקטר למשוך משאות כבדים מאוד? הוא עוצר את כל האש וההבל בתוכו פנימה ואז מצליח למשוך אחריו את הקרונות העמוסים , כך גם מנהיג  מתוך שליטה עצמית על כוחו הפנימי יכול הוא להוביל ולמשוך אחריו".

הרש"ר הירש מדגיש את הצד של יוסף, שלמרות שפרעה רכש לו אמון מלא ואמר לו "רק הכיסא אגדל ממך", בכל אופן נזהר יוסף שלא יחשדו בו –

"…הרי כאן קו עדין מאד באופיו של השליט המצרי. היו לו ליוסף כל הסמכויות; אך אדם ישר העולה לגדולה, מתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו; הוא נזהר, לבל יחשדו בו, שהוא מנצל את סמכויותיו לרעה".