ביטוח חיים שנועד להגן על המשפחה מתגלה לעיתים כשוקת ריקה כתוצאה מטריק החיתום בדיעבד.

ביטוח חיים שנועד להגן על המשפחה מתגלה לעיתים כשוקת ריקה כתוצאה מטריק החיתום בדיעבד. מוקדן חברת ביטוח ישיר הקריא למבוטח בטלפון שורה ארוכה של מחלות. המוקדן לא הזהיר את המבוטח כי תשובה לא נכונה עלולה לשלול מיקיריו את תגמולי הביטוח. ביטוח ישיר לא הוציאה את תיקו הרפואי, לא בדקה מעבר למופלא ממנה, התחילה לגבות פרמיות ורק לאחר שנים, כשהמבוטח הלך לעולמו בדקה את תשובות המבוטח אל מול תיקיו הרפואיים. או אז היא גילתה תשובה לא נכונה, או אי דיוק ודחתה את תביעת האלמנה בטענת מרמה. האם השופטת סיגלית מצא, מבית משפט השלום בחיפה, תפטור את ביטוח ישיר מתשלום? בברכה, חיים קליר וצוות המשרד הכירו את טריק החיתום בדיעבד שמרוקן את הביטוח מתוכן לחברות ביטוח החיים בישראל יש מודל עסקי חלומי: לגבות פרמיות, לעיתים משך עשרות שנים ורק כשמתרחש אסון, לבדוק אם המבוטח היה בכלל מתקבל לביטוח. בעגה המקצועית קוראים לזה "חיתום בדיעבד". במקום לבצע בירור רפואי לפני קבלת המבוטח לביטוח, הבדיקה האמתית נדחית לרגע שבו המשפחה כבר זקוקה לכסף. וכך זה עובד בדרך כלל: בעת ההצטרפות, המבוטח מקבל טופס צפוף עם שורה ארוכה של מחלות, תסמינים ומצבים רפואיים. לעיתים השאלות נשאלות במהירות, בטלפון, על ידי מוקדן מכירות ללא הכשרה מקצועית. הסיכוי שהמבוטח יבין את כל המונחים הרפואיים ויענה על הכול בצורה מושלמת, שואף לאפס. חברת הביטוח מצידה, עוצמת עין: היא מסתפקת בתשובות המבוטח ולא טורחת להזמין תיקים רפואיים כדי לאמת את תשובותיו עם מסמכים רפואיים. רק כאשר האסון מכה ומשפחת המבוטח מבקשת את כספי הביטוח, אז ורק אז מתבצע החיתום: תשובות המבוטח בעת הכניסה לביטוח נשלפות, תיקיו הרפואיים מוזמנים, מומחים מגויסים והם מחפשים בנרות כל בדל של טעות שעשה המבוטח בתשובותיו בעת הכניסה לביטוח. לצורך זה נשלפים אפילו נתונים שבינם לבין מקרה הביטוח אין בהכרח קשר. התוצאה ידועה מראש: המנוח מוקע כרמאי מבלי שיוכל להתגונן, תביעת האלמנה נדחית ומתחיל הליך משפטי מייגע וממושך של התשת משפחת המשפחה. אין בכך כל חדש. כבר לפני למעלה מעשרים שנה גילתה השופטת המחוזית חדוה וינבאום־וולצקי מה עומד מאחורי התופעה: חברת הביטוח אינה פונה דרך שגרה לקבלת תיקים רפואיים של מועמדים לביטוח בעת עריכת הביטוח, משום שהיא מודעת לכך ש"אם תפשפש בעברם הרפואי היא עלולה להיוותר ללא ביטוחים ומכאן ללא רווח כספי". נגד השימוש בפרקטיקה הזו יצאה השבוע גם השופטת סיגלית מצא, מבית משפט השלום בחיפה. ומעשה שהיה כך היה: אדם פנה טלפונית לחברת ביטוח ישיר וביקש לרכוש פוליסת ביטוח חיים. מוקדן הביטוח הציג בפניו שורה ארוכה של מחלות ותסמינים ושאל אם הוא לוקה בהם. המועמד לביטוח השיב בשלילה. לאחר השיחה נשלח אליו טופס סיכום תשובות לשאלון הבריאות. הוא התבקש לאשר, לחתום ולהחזיר. הוא לא אישר, לא חתם ולא החזיר. למרות זאת, ביטוח ישיר קיבלה אותו לביטוח והחלה לגבות פרמיות. זאת מבלי לבצע בדיקה של נכונות התשובות, בדיקה שניתן היה לערוך בנקל, למשל באמצעות הזמנת תיק רפואי, הליך פשוט וזול. בטח כשמדובר בחברת ביטוח בעלת משאבים אדירים. שמונה שנים לאחר רכישת הביטוח המבוטח נפטר מדימום מוחי. אלמנתו פנתה לקבלת תגמולי הביטוח. בשלב הזה, רק לאחר הפטירה, הזמינה החברה את תיקיו הרפואיים ואז הודיעה לאלמנה כי התברר שהמנוח לא השיב תשובות מלאות וכנות לשלוש שאלות שנשאל בשיחה. לטענתה הוא סבל מסוכרת בלתי מאוזנת, קיבל טיפול תרופתי ואף עבר תאונת דרכים שהותירה אותו עם 69% נכות אורתופדית. אילו ידענו, טענה החברה, לא היינו מקבלים אותו לביטוח. השופטת מצא לא התעלמה מהבעיה: אכן, קבעה, המנוח לא מסר תשובות מלאות וכנות והסתיר מידע מהותי. אלא שכאן נכנסת לתמונה חובה שחברות ביטוח נוטות להתעלם ממנה בעקביות: החובה להזהיר את המבוטח מפני ההשלכות של תשובות לא נכונות. נכון שהמבוטח חייב להשיב תשובות מלאות וכנות, הודתה השופטת, אך לא פחות מכך ואפילו יותר, מוטלת על חברת הביטוח חובה אקטיבית להזהיר בזמן אמת, ובשפה שהמבוטח מבין, כי תשובה בלתי מדויקת עלולה לשלול ממשפחתו את תגמולי הביטוח. במקרה זה, קבעה השופטת, ביטוח ישיר לא קיימה את החובה. החברה בחרה להמר על כך שכאשר תוגש תביעה, תוכל להתנער מהפוליסה. לדברים אלה, הוסיפה השופטת, יש משקל מיוחד כאן: המנוח היה בעל שמונה שנות לימוד בלבד, ומהשיחה הטלפונית ניכר שלא הבין את משמעות הביטוח שרכש. השופטת הוסיפה גם שיקולי רוחב של מדיניות משפטית: קבלת טענת המרמה במתכונת הזו תהווה תמריץ לחברות הביטוח להימנע מבדיקת נתונים ותשובות מבוטחים בעת ההצטרפות. שהרי אי ביצוע חיתום מראש, בצירוף זכות לבצע חיתום בדיעבד לאחר קרות מקרה הביטוח, מאפשר לחברה גם לגבות פרמיות וגם לקבל פטור מלא מתשלום בטענה מאוחרת שהמבוטח רמאי. זו תוצאה בלתי רצויה, ציינה השופטת, שאינה מתיישבת עם התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח. בנסיבות אלה, פסקה השופטת סיגלית מצא, אין לראות במנוח כמי שפעל בכוונת מרמה ואין לשלול מן האלמנה את תגמולי הביטוח.