מענייני היום

א. "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" ברוך דיין האמת תנועת בני עקיבא מזועזעת וכואבת את הירצחו של ימן בנימין זלקה ז"ל בנימין, בוגר התנועה חבר שבט סיני בסניף מלבס, היה מדריך ופעיל משמעותי בסניף, בנימין נרצח בעת שעבד בפיצריה השכונתית בליל יום העצמאות וביקש לעצור מעשי וונדליזם במקום עבודתו. בשבוע בו אנו קוראים בפרשת השבוע "לא תעמוד על דם רעך", אנו זועקים את זעקתו וקוראים לשמור ולהשמר מכל ריב, אלימות ושטנה ולהעמיד את האחראים לדין. אנו מחבקים בשעה קשה זו ושולחים תנחומים למשפחת זלקה היקרה, לאחיו דניאל ואמלקה חניכי הסניף, לחברים מהשבט ולחברי הסניף כולו. ב. השיבה שופטינו כבראשונה 1. 2. השופט יורם ברוזה מכהן כסגן נשיא בית המשפט השלום בבאר שבע. 3. 4. 5. השופט יורם ברוזה כתב את הדברים הבאים : לאחר "שנסיים עם החמאס , נעבור לטפל בציונות הדתית" "למה לא הרגו את בן גביר ואת הבן שלו, את סמוטריץ ואת הבן שלו?" "הדתיים אשמים בכל" "הדתיים לאומיים יותר גרועים מהחמאס" "הם הסכנה הכי גדולה למדינה". 6. 7. 8. שופט שמתבטא כך ממשיך לכהן כשופט בישראל. איש לא חושב שיש לפטרו, איש אינו חושב שיש להעמידו לדין בגין הסתה, איש אינו סבור שמי שרוצה להרוג את בנו החייל של בן גביר ואת בנו החייל של סמוטריץ, אינו ראו לשפוט את העם בישראל! .האם ניתן לסמוך על שיקול דעתו של שופט גס רוח שכזה. 9. ג. שני בניו של השגריר בארה"ב , משרתים בקו הראשון בלבנון 1. 2. כידוע מתנהלות היום בוושינגטון , שיחות שלום בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון, בראש המשלחת הישראלית עומד שגרירנו בוושינגטון ד"ר יחיאל לייטר. 3. 4. 5. ממש בעת שד"ר יחיאל לייטנר מנהל את המו"מ עם לבנון יש לו לשגריר שלנו שני בנים שנלחמים בלבנון וזאת לאחר ששכל בן אחד בקרבות בעזה. 6. 7. 8. כדאי לספר משהו על אדם מדהים זה שמייצג אותנו בארה"ב ובמשא ומתן בלבנון. 9. 10. 11. ד"ר יחיאל לייטנר נולד בפנסילבניה שבארה"ב, גדל בבית ציוני דתי ובימי נעוריו הושפע מאוד מספרו של מנחם בגין " המרד" שהביא אותו לעלות למדינת ישראל ולהתפקד למפלגת הליכוד. אגב, גם אני הגעתי למחנה הלאומי של הליכוד, בעקבות קריאת הספר "המרד" של בגין. אני לא הייתי חבר בבית"ר ואבי לא היה לוחם באצ"ל. בהגיעי למצוות, בגיל 13 חגגו לי בר מצווה וכל המוזמנים הביאו לי מתנות בצורת ספרים. לא קיבלתי שיקים כי אז נהוג היה שמביאים לבר מצווה רק ספרים. אחד הספרים שקיבלתי היה "המרד" של בגין. ספר זה ריגש אותי מאוד ועיצב את כל השקפת עולמי. 12. 13. 14. יחיאל לייטר לאחר שעלה ארצה למד בישיבת ההסדר בקרית ארבע בעיר חברון, התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי בתותחנים. למד משפטים וסיים דוקטורט באוניברסיטת חיפה. הוא נמנה עם ראשוני המתיישבים באדמות ישי שבחברון. 15. 16. 17. יחיאל לייטר אב לשמונה ילדים, עבר להתגורר בישוב "עלי" שבארץ בנימין ומשם ל"אלון שבות" שבגוש עציון. 18. 19. 20. בנו, רס"ן משה ידידיה לייטר, סיים לימודי רפואה ועמד להתחיל את התמחות כרופא. הוא היה מפקד פלגה בסיירת שלדג והוא נהרג בקרב בצפון רצועת עזה ביום ה-10 בנובמבר 2023. משה ידידיה הותיר אחריו אישה ושישה ילדים. 21. 22. 23. משפחה שכולה זו, אינה חייבת על פי החוק לשלוח שני בנים לסכן חייהם בלבנון. רק משפחה אצילית ופטריוטית שכזו, בניה מתנדבים לשרת בחזית ולסכן את נפשם למרות שאין עליהם חובה חוקית לעשות זאת. 24. ד. מכתב גלוי לעורכי ynet וידיעות אחרונות: איבדתם את האיזון, איבדתם את הלכידות אני כותב לכם כמי שהיה בעבר כתב אזורי בעיתונכם, כלוחם ומפקד בסיירת רימון שנפצע ברצועה, וכסב לנכדים המשרתים כיום ביחידות עלית. בתקופתי, "ידיעות אחרונות" ידע להחזיק את המורכבות הישראלית: מצד אחד כותב מאמרי המערכת ד"ר הרצל רוזנבלום ששיקף אהדה להתיישבות, ומצד שני רכז מערכת הגון ומסור כיוחנן להב. היה איזון. והיום? היום העוינות שלכם כלפי הציבור הדתי כה גלויה, שאין להראות את העיתון לבני ובנות הציונות הדתית – אותה ציונות שמשפחתי והציבור שלי שולחים לחזית. העיסוק היומיומי שלכם בביקורת ארסית כלפי ערכי המסורת פוגע פגיעה אנושה בלכידות החברתית לה אנו חותרים. מה שגרם לי להרים קול הוא מסע ההשמצה שניהלתם נגד קצינה שביקשה מחיילות משתחררות להגיע לטקס קבלת התעודות בלבוש הולם – כלומר, לא בגופיות. וואו! איזה "פשע". הקצינה העזה לבקש התחשבות בקהל הדתי, המשפחות הדתיות...ואתם בחרתם להשתלח בקצינה בפרסום בלתי נלאה ובפרק תגובות משסה. אני יכול רק לדמיין את אותה קצינה שואלת את עצמה: "למה הייתי צריכה להתחשב בהם? איזו שטות עשיתי". בשרשרת הנזק טמון מה שאתם לא מבינים אתם מחוללים נזק חברתי (וביטחוני?) כבד. צניעות היא לא פרימיטיביות. מה שאתם מכנים בלעג "דוסים פרימיטיביים" הוא חינוך מושרש לצניעות. כשמשפחה דתית מגיעה לטקס ורואה את ערכיה נרמסים בזלזול, היא נאלצת לעזוב בתחושת עלבון. הייתי בארוע שבו התבצעה הדרת לוחמים דתיים ובני משפחותיהם מהמרחב הציבורי בצבא. ראיתי במו עיני כיצד בערב יובל לחטיבה בלטרון, חטיבה שבה נלחמו "הסדרניקים" בקרבות הקשים ביותר, הופיעה להקה צבאית עם שירת זמרות בניגוד לסיכום המוקדם. הלוחמים הדתיים ומשפחותיהם יצאו החוצה. מאז, אותם לוחמי מילואים פשוט הפסיקו להגיע לאירועי החטיבה. הם ימשיכו להילחם ולמלא את חובתם, אבל הם יעשו זאת עם מועקה בלב. התעלמות מהשבת והזיכרון: חוסר הרגישות מחלחל גם לתכנון טקסי ומפגשים, בצהרי יום שישי, מבלי להשאיר לשומרי שבת זמן להגיע לביתם. כשאתם מגבים זאת כ"נאורות", אתם אומרים ללוחם: "האמונה שלך היא נטל". את מי משרת הפילוג הזה? נכדיי ביחידות העילית לא יימחו בפומבי. הם ימשיכו להסתער ולהגן על המדינה בכל מחיר. אבל בלבם פנימה הם יחושו תחושת אפליה, תחושת "נאחס", ותהייה כואבת למה הבית שהם מגינים עליו בדם ובנפש מזלזל בערכיהם. לוחם בשדה הקרב צריך לחוש שהעם מאחוריו באחדות מוחלטת. כשאני קורא אתכם, עולה בי תחושה קשה שלתוך המהומה הזו חדרו גורמים שמשרתים את אויבינו, כאלו שמטרתם האחת היא לייצר פילוג. להם הניצחון שלנו לא חשוב – להיפך. ואתם, אולי מבלי דעת, משמשים להם כשופר ומסייעים לפירוק החוסן הלאומי שלנו מבפנים. זיכרו: אם תצליחו במאבקכם "לשחרר" את צה"ל מהתחשבות בדתיים, אולי תנצחו בקרב על התדמית הליברלית, אבל זה יהיה ניצחון פירוס שישאיר אותנו עם צבא פצוע ועם חברה קרועה. בכבוד רב חיים יואבי רבינוביץ אזרח פשוט

תגובות