דעות המומחים על המצב בעקבות המלחמה

ידיעות אחרונות- ד'ר מיכאל מילשטיין בכירי החוקרים התכנסו למשחק מלחמה על עתיד המלחמה. תחילה סיכמו המצב עד כאן. את האופוריה הראשונית מחליפים סימני שאלה נוקבים: על שינוי המשטר כבר כמעט לא מדברים, השלטון נחלש אבל נותר יציב יחסית וחולל מערכה אזורית עם הקרנות עולמיות, וחמור מכל- האיומים שנתניהו הגדיר כקיומיים עוד במבצע הקודם עדיין בתוקף ולא ברור אם וכיצד ינוטרלו. מה שאמור הה להיות מבצע בזק כמו בוונצואלה עלול להפוך לבוץ טובעני, כמו המלחמה באוקראינה. ניכר שמשמרות המהפכה בעלי הקו הקיצוני אוחזים עתה ברסן השלטון. המשטר אכן ספג מהלומות אבל שרד, מציג את הפסקת האש כניצחון ומתמקד בסוגיית מצרי הורמוז, שהיו פתוחים ערב המלחמה והפכו עתה לקלף בידי איראן. בלבנון - חזבאללה הפתיע בעוצמת מעורבותו כאשר מטרתו שישראל תישבר ראשונה ותסכים להסדר שיהיה נוח לו. מעניינת ביקורתו המוצדקת של הכתב הצבאי, יוסי יהושע, על כך שמצופה מצה'ל להביא תוצאה טובה יותר במיגור ירי הרקטות מלבנון.. בסעודיה והמפרציות יש חרדה משרידות המשטר האיראני וחשש שיהיה גם קיצוני וגם נקמן. לגבי ההמשך- התרחיש המסוכן ביותר לישראל הוא שטראמפ יכריז חד-צדדית על ניצחון בעקבות חשש משקיעה בבוץ ודימוי של לוזר. המפרציות חוששות שטראמפ ינטוש אותן ויותיר אותן עם משטר קיצוני יותר. סיום המלחמה ללא הסכם או הגבלות משמעו הישג לאיראן שעמדה בפני גדול האיומים ההיסטוריים עליה, מבלי שהוכרעה. הדבר יכול להביאה למסקנה שנשק גרעיני הוא הדרך להבטיח שרידותה ע'י שימוש באורניום המועשר. הדומיננטיות של משמרות המהפכה מחזקת את הסיכוי לריצה לנשק גרעיני. גם אם המחאה העממית תפרוץ שוב - מי שיעמוד מולה אלה משמרות המהפכה ששוללים פתיחות כלשהיא, בניגוד לעבר, והפחד מתגובתם יקטין הסיכוי להגברת המחאה. טראמפ מאמין שניתן לקזז את מחיר המלחמה באמצעות השתלטות על נכסי נפט ויש לקחת בחשבון אחיזה קרקעית מצד ארה'ב באי חארג' או בשטח קרוב למצרי הורמוז.