כך הוכשרה מכירת ביטוחי דירות עם חריגים האסורים על פי הפוליסה התקנית

 

כך הוכשרה מכירת ביטוחי דירות עם חריגים האסורים על פי הפוליסה התקנית

נדב שהה עם ילדיו בבריכה שבחצר ביתו. לפתע נשמע פיצוץ מכיוון חדר המשאבות של הבריכה. נדב מיהר לשם וגילה שהצינור היוצא מקיר חדר המשאבות התפוצץ ונקרע. חדר המשאבות הוצף במים בעוצמה שלא אפשרה את עצירתם. כל ניסיונותיו לשאוב את המים לא הועילו. המנועים והמערכות החשמליות בחדר המשאבות ניזוקו באופן בלתי הפיך.

נדב התייאש, אך שב והתעודד כאשר נזכר כי רכש ביטוח רחב היקף לביתו בחברת מנורה. למזלו, כך חשב, לא התקמץ ורכש תמורת פרמיות נכבדות, הרחבות מיוחדות לביטוח הבסיסי שכיסו במפורש גם את בריכת השחיה. נדב לא העלה על דעתו, כי חרף הרחבות אלה, תסרב מנורה לכסות את נזקיו. לכן נדהם כאשר במקום המחאה, קיבל ממנורה מכתב הדוחה את תביעתו.

בלית ברירה, הגיש נדב תביעה נגד מנורה בבית משפט השלום בנצרת. תביעתו הונחה על שולחן הרשמת הבכירה איה מחאג'נה קרמאן.

אכן, הודו נציגי מנורה בפני הרשמת, נדב רכש אצלנו ביטוח בסיסי לבית וגם הרחבות המכסות את בריכת השחייה. אולם הביטוח הבסיסי על פי הגדרתו מכסה רק את מבנה המגורים ולא את הבריכה. בכל מקרה, הוסיפו נציגי מנורה, "למען הסר ספק", רשמנו בפוליסה חריג לפיו "סכום הביטוח למבנה אינו כולל את הבריכה".

באותו אופן, הוסיפו נציגי מנורה, רשמנו חריג ברור ומפורש גם בהרחבה לביטוח הבריכה לפיו "אובדן או נזק לחדר המכונות אינו מכוסה".

הרשמת הבכירה עיינה בהגדרות הפוליסה והגיעה למסקנה כי נציגי מנורה טועים בטענתם שהביטוח הבסיסי מכסה רק את מבנה הבית המשמש למגורים ולא את מבנה הבריכה. בהגדרות הפוליסה כתוב מפורשות כי הביטוח הבסיסי מכסה לא רק את מבנה המגורים אלא גם את "כל החלקים הקבועים של הבית או המחוברים אליו חיבור של קבע". מהראיות שהובאו בפני הרשמת עלה ברורות כי הבריכה מחוברת חיבור של קבע לבית המגורים. מדובר בבריכת בטון יצוקה המחוברת לבית באופן קבוע ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לבית ולבריכה שעון מים ראשי אחד, מערכות חשמל משותפות, ומערכות אינסטלציה, ביוב וניקוז משותפות.

למרות כל אלה, פסקה הרשמת הבכירה נגד המבוטח. הרשמת נתפסה לחריגים שרשמה מנורה בפוליסה. לגישתה, חריגים אלה תקפים ושוללים מנדב כל פיצוי הן לפי הביטוח הבסיסי והן לפי הרחבת הביטוח לבריכת השחייה.

אלא שכאן, נפלה לעניות דעתי טעות קשה מלפני הרשמת הבכירה.

ענף ביטוח הדירות והבתים בישראל נשלט על ידי פוליסה תקנית שנוסחה על ידי המפקח על הביטוח במשרד האוצר. לחברות הביטוח אסור למכור פוליסת ביטוח לדירה או לבית, הגורעת מזכויות המבוטחים בפוליסה התקנית או המצמצמת את היקפן. בפוליסה התקנית מוגדרת "דירה" ככוללת בתוכה לא רק את מבנה בית המגורים אלא גם את "כל החלקים הקבועים של הבית או המחוברים אליו חיבור של קבע". לכן אסור לחברת הביטוח להחריג בריכה המחוברת חיבור של קבע לבית המגורים, כמו במקרה של נדב.

עוד נקבע בפוליסה התקנית, כי הביטוח הבסיסי מכסה בין היתר גם "התפוצצות". בהרחבה לסיכוני מים נקבע כי היא מכסה "הימלטות מים מתוך התקני האינסטלציה של הבית, לרבות התבקעות, סתימה או עלייה על גדותיה של צנרת". זה בעצם מה שאירע בחדר המכונות של נדב.

הנה כי כן, מרגע שהרשמת הבכירה קבעה כי הבריכה מחוברת חיבור של קבע לבית המגורים של נדב, היה עליה לפסוק לטובתו. במקום לעשות זאת, נתנה הרשמת הכשר בדיעבד, למכירת פוליסות המנוגדות לפוליסה התקנית. האם ערכאת הערעור תתערב? ואולי המפקח על הביטוח, יחסוך התדיינות מיותרת ויורה למנורה לשלם את המגיע למבוטח לפי הפוליסה התקנית שהוא עצמו ניסח? אשרי המאמין.