אזרח פשוט על ענייני השעה

  

 

א. פרס כספי לערבים שיביאו לשחרור חטופים בעזה

1. ההפגנות האלימות בקפלן ובשאר חלקי הארץ, לא רק שלא מקדמות את שחרור החטופים, אלא דוחות אותם, אולי לעתיד רחוק. מסתבר, שרוב רובם של המפגינים אינו רואה את שחרור החטופים כיעד העיקרי. כל מטרתם היא החלפת הממשלה באמצעים אלימים - מה שהם לא יכולים להשיג בבחירות דמוקרטיות בקלפי.

2. משפחות החטופים מ"פורום התקווה" מדברות על הנזק האינסופי, שגורמות ההפגנות.

דודו של אבינתן אור, שנחטף לעזה עם בת זוגו נועה ארגמני, אומר במפורש:
"המפגינים לא סופרים את החטופים!! יש להם שאיפות ויעד אחר, כמו להפיל את ביבי".

אחיו של חטוף אחר אומר: "בגלל ההפגנות, המחיר של החטופים עולה".

3. כבר לפני כמה חודשים הצעתי שמדינת ישראל תציע פרס כספי ניכר לכל ערבי שיגרום לשחרור חטופים. הצעתי לא זכתה לקבל פרסום ציבורי, ולא נעשה מאומה.

4. כיום, כשאבד הקשר עם סינוואר, וחל מהפך במלחמה בצפון, אני מחדש את הצעתי:
אני מציע שיינתן פרס כספי של:
50,000 דולר לכל חטוף חי.
10,000 דולר לכל גופת ישראלי שתגיע לידינו.

5. כמו כן, לצד הפרס הכספי תינתן לאותו ערבי שיגרום לשחרור שבויים חיים, אפשרות להגר מרצועת עזה לכל מדינה שירצה.

 

ב. התפלגות האוכלוסיה לפי הרמה הדתית

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את התפלגות היהודים הבוגרים בישראל לפי זיקתם לדת היהודית. המספרים הינם רק לגבי אזרחים מגיל 20 ומעלה, ונכונים לראש השנה תשפ"ג, דהיינו לפני 11 חודשים. והתוצאות כדלקמן:

מגזר                  % מהאוכלוסיה
חילונים                       45.4
מסורתיים                    33.2
דתיים לאומיים             10.8
חרדים                        10.6
                                 100

2. הנתונים שבטבלה שלעיל משקפים רק את האוכלוסיה הבוגרת. כאשר הנתונים של האוכלוסיה של עד גיל 20 הינם שונים לחלוטין. הואיל ובכיתה א', הדתיים לאומיים והחרדים מגיעים לכ- 55%, יש להניח שאם היו עושים את החישוב מגיל 15 או 16, אחוז החילוניים היה יורד משמעותית.

 

ג. ושוב הציונות הדתית משלמת בדם מיטב בניה

1. בפיצוץ הבנין ברפיח בשבוע שעבר, נהרגו 4 לוחמים - 3 מגבעתי ופרמדיקית אחת. כמו כן, נפצעו 5 לוחמים, ומהם שלושה פצועים קשה.

2. ושוב, ההרוגים הם בני הציונות הדתית, שהינם פחות מ-11% באוכלוסיה, משלמים בדם מיטב בניהם, ומגיעים לקרוב ל-50% מהנופלים בקרבות.

3. סמ"ר דותן שמעון, תושב היישוב אלעזר אשר בגוש עציון. זהו החייל הרביעי שנפל בקרב מיישוב קטן זה.
דותן נפצע לפני שבועיים מרסיס, אך המשיך להילחם. זהו הקורבן השני במשפחה זו, לאחר שאחותו נופר ז"ל נהרגה בתאונה בכניסה ליישוב אלעזר. אי לכך, להורים נשאר רק ילד אחד מתוך שלושה.

4. סרן דניאל מימון טואף, בן היישוב "מורשת", אשר בגליל התחתון. סמ"פ בגדוד שקד של גבעתי, בוגר המכינה הקדם צבאית ב"עלי" אשר בארץ בנימין, והנופל ה-23 ממוסד זה.

 

ד. המכתב המצמרר של סרן דניאל טואף ז"ל לחייליו לפני הכניסה לעזה

סרן דניאל טואף מהיישוב "מורשת", שנהרג בפיצוץ המבנה ברפיח, התייחס למלחמה בארגון חמאס האכזרי, וכתב לחייליו ולמשפחתו: "זכיתי לחיות את החיים האלה, חיים של כלליות ועשיית טוב למען עם ישראל בגופי ממש...תמיד לשמור על חיוך, לא משנה מה קורה, ולהמשיך לעשות למען העם והארץ".

סרן דניאל טואף ז"ל, שנהרג לצידם של שני לוחמים נוספים ופרמדיקית, הותיר אחריו מכתב מרגש שמתפרסם כעת לאחר מותו . טואף, תושב מורשת, כתב את המכתב לחייליו רגע לפני הכניסה הראשונה לעזה.

"אני אתחיל מזה שאני זוכר שכשהייתי ילד, תמיד סבא וסבתא היו אומרים שכשאגדל כבר לא יהיו מלחמות ולא יצטרכו צבא. מהר מאוד הבנתי שזה לא נכון, כי למדתי להכיר מה זה עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.

אנחנו נמצאים ברגע היסטורי, רגע שיזכרו לדורות, ואנחנו כאן זכינו לקחת חלק בהיסטוריה הזאת - פרק נוסף בסיפורו של העם היהודי. תמיד כל חלק כזה בסיפור של העם היהודי מתחיל מדבר אחד, והוא ריבים פנימיים שלנו בתוך העם, כשאנחנו מעזים להעלות על דעתנו שגם שמי שחושב אחרת ממני הוא פסול ודפוק ולא חלק מהעם, ולא חלק מאיתנו והוא סתם מנותק.

תמיד כשמגיעים המשברים שלנו בתוך העם, יוצא מהם אסון לאומי כמו זה שקרה לנו ממש עכשיו - תינוקות נשחטו, משפחות שלמות נגדעו ואנחנו נותרנו כאן עם מדי צה"ל שצריך להגן על עמו, ונכשלנו.

צריך להגיד את האמת: עכשיו תורנו. תורנו להיות אלה שנוטלים את העול ולוקחים את האחריות על העם. כמו אברהם, יצחק ויעקב - כל אחד בניסיון שהיה לו. משה שהעלה את העם לארץ, יהושע בן נון בכיבוש הארץ, דוד, שלמה ומלכי ישראל, אסתר ומרדכי, החשמונאים, אנשי המחתרות, הפרטיזנים, היהודים שהיו בתלאות השואה, לוחמי צה"ל לדורותיהם - כולם לקחו אחריות על העם שלהם. עכשיו תורנו.

לפני חודש וחצי היה ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. התפללנו כולנו למען הכלל, ואני אישית תמיד הדבר שאני הכי משתדל לכוון בו זה ספר חיים טובים. הרי הכוונה כאן היא לא שנחיה עוד שנה ולא נמות, הכוונה כאן היא שיהיו לנו חיים של משמעות ועשיית טוב למען עם ישראל וארץ ישראל. תמיד אני מכוון בזה הכי הרבה, ומבקש שיהיו לנו חיים של עשייה למען הכלל, של נתינה למען העם והארץ, חיים שבהם אני הופך את העולם למקום טוב יותר, את העם שלי לטוב יותר. זו תכלית החיים. וכאן הגעתי לרגע, וזכיתי לעשות את הדבר הזה ולחיות את החיים האלה, חיים של כלליות ועשיית טוב למען עם ישראל בגופי ממש".

בסיום המכתב הוא ביקש להקדיש כמה מילים למשפחתו: "תודה על חינוך מדהים ללא פשרות עם ערכים נצחיים של עם נצחי שתמיד ינצח. לאחים היקרים שלי - אני אוהב את כולכם. מכולכם למדתי. אני תמיד גאה לספר מה שאתם עושים. אתם הגאווה שלי. תדעו שתמיד אני אוהב אתכם וגאה בכם. תודה לאבא ואמא שכל החיים נתתם לי מה שהייתי צריך, אבל אף פעם לא נתתם לי לעוף על עצמי ולחשוב שאני כל העולם. כל החיים אני רואה איך אתם דואגים לעשות טוב בכל מקום שבו אתם נמצאים, אם זה אמא שעובדת ימים כלילות ומוטרדת כל הזמן מבעיות שיש בעם שלנו במקומות בהם היא נמצאת, ואיך היא תמיד לא עומדת מנגד ודורשת שהצדק והאמת הם אלו שייצאו לאור. ואם זה אבא שכל הזמן עובד בשביל העם, בשביל הביטחון של העם שלנו, ונהנה מזה בצורה מעוררת השראה. אתם מקור חיי.

אדם הוא תבנית נוף מולדתו. הנוף שאני גדלתי עליו זה הנוף הזה של נתינה אין סופית, ועשייה של דברים למען הכלל, ולא הסתכלות אישית רק על עצמי. אני אוהב אתכם ודורש מכם כל עוד אני נמצא שם כדי להילחם ברוע ולהשיב את הטוב לעם ישראל - אתם תהיו שם בבית, תמשיכו לעשות טוב לעם שלנו, אל תעצרו אף פעם. תמיד תהיו עם ראש מורם וחזה נפוח, כי אתם הצלחתם לחנך דור נאמן ומסור לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. תראו איזו אימפריה גידלתם, כל ילד והייחודיות שלו בתרומה לעם ישראל. זאת הוכחה להצלחה של הורים טובים. כולם צריכים לקנא בכם שככה הצלחתם".

בסיום כתב: "'וְזַכֵּנִי לְגַדֵל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהַבֵי הַשֵם, יִראֵי אֶלֹקִים, אַנְשֵי אֶמֶת, זֶרַע קוֹדֶשׁ, בַשֵם דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִים טוֹבִים, וּבְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבוֹרֵא'. זה מה שאתם עשיתם והצלחתם, ואני מתפלל שאני אצליח כמוכם. ניפגש בקרוב ומבקש תמיד לשמור על חיוך, לא משנה מה קורה, ולהמשיך לעשות למען העם והארץ. אוהב אתכם בלי סוף!".

 

בכבוד רב, 

חיים יואבי רבינוביץ, 

אזרח פשוט

תגובות

רשומות פופולריות