על מחדלי אוקטובר 23 ועל כמה נקודות אור

 

על מחדלי אוקטובר 23 ועל כמה נקודות אור

 

בחוברת החדשה של בטאון המרכז למורשת המודיעין – מבטמל'מ- יש שפע של כתבות בנושא מחדלי אוק' 23.

החוברת מתחילה אמנם בשבחים לגופי הביטחון השונים שפעלו.

השב'כ, שפעל במיוחד לתיחקור מחבלי הנוח'בה והוציא מהם מודיעין טקטי שירד במהירות לכוחות ובזכות זאת אותרו מטרות רבות ואיכותיות ונחסכו חיים רבים.

אמ'נ - התאושש במהירות והפעיל מרכז המשלב בתוכו את כלל סוכנויות האיסוף המביאות את המידע המודיעיני ליחידות הלוחמות. מרכז המודיעין לתמרון שהוקם במהירות סייע ללוחמים לתכנן, לחשוב, לאתר ולהרוג אויב.

מסתבר שגם למוסד היה תפקיד חשוב בלחימה. צוותי טכנולוגיה מצאו במהירות פתרון טכנולוגי חכם, פשוט ויעיל למיגון טנקים ונגמ'שים, סופקו אמצעים לשיפור יכולת הלחימה בלילה, פתרונות ופיתוחים ייחודיים בעולמות הניוד, אספקת טכנולוגיות מתקדמות לסריקה ולחימה בתוואי תת-קרקע, אספקת מערכות מתקדמות לזיהוי פנים של מחבלים וזאת בנוסף לניהול המו'מ לשחרור החטופים והסברה חשובה דרך שקשרי הארגון עם גופים מקבילים בעולם.

מעניין במיוחד הוא מאמרו של אל'מ בדימוס בני מיכלסון, לשעבר רמ'ח היסוריה במטכ'ל, שמצביע על כך שמאז "צוק איתן" ב-2014 ההנחה הרווחת בצה'ל הייתה שלא צפויה בעתיד הנראה לעין מלחמה כוללת. לפיכך- מחקר בנושאים אופרטיביים ובמיוחד מודיעין השטח נדחקו לשוליים כיוון שלא נראה היה שיהיה צורך בלחימה יבשתית רחבת היקף, כתוצאה מכך- חסרו מודיעינית מרכיבים בסיסיים לקרב התקפה ברצועה, לכיבוש השטח – לא היו תיקי ערים וכפרים, לא היה ניתוח מבצעי של השטח: שטחים שולטים, שטחי מפתח, שטחים חיוניים ושטחי תמרון ולא נדרשו לנושא השליטה בשטח לאחר כיבושו ושליטה באוכלוסייה הנכבשת. היעדר דרך פעולה אפשרית העוסקת בתוכנית מתקפה כוללת של האויב במשך השנים שלפני המלחמה תרמה לכך שלא בסיסי צה'ל ולא ישובי העוטף בוצרו ונערכו כיאות. התיזה של צה'ל הייתה: מגננה כנגד איומים אויריים תתבצע ע'י כיפת ברזל וכנגד איומים קרקעיים- ע'י המכשול החדש שהוקם. מתקפה על האויב החמאסי בשעת הצורך- תתבצע ע'י חה'א על בסיבס מטרות שיספק אגף המודיעין כך לא יהיה צורך לסכן את החיילים בלחימה ישירה. ולכן התפיסה המבצעית הייתה: חיבור בין מודיעין מדוייק של בנק מטרות ועליונות באש- אוירית, קרקעית וימית. לא יאומן- אך התמרון הקרקעי זכה להתייחסות שולית. הצורך להכניס כוחות יבשתיים נדרש רק במקומות שבהם הייתה צפויה השפעה משמעותית ורק עם מעטפת אש חזקה ושהייה קצרה בשטח כדי למנוע נפגעים וחטופים. כיבוש הרצועה וחיסול ארגוני הטרור – חזרה למצב שלפני ההינתקות ב-2005- לא נכללו בתוכניות האופרטיביות של צה'ל בכלל ופיקוד הדרום בכלל! הרעיון המרכזי של פיקוד הדרום היה ליצור שינוי מהיר שיביא את הצד השני למחיר הפסד גבוה, אך לא כלל מניעת ירי או מניעת מתקפה על ישראל.