חשוב לדעת את גודל הנס

  

א. נס גדול היה פה
1. במוצאי שבת, ו' בניסן, 14 לאפריל 2024, שיגרה איראן לפחות 340 טילים לעבר מדינת ישראל במטרה מוצהרת לגרום להרג אזרחים משמעותי ולנזק אדיר בתשתיות אסטרטגיות.

2. שיגור הטילים נעשה ב 3 גלים, כדלקמן:
(א) נחיל של כטב"מים - כלי טיס בלתי מאויישים, שזמן הגעתם מאיראן לישראל הוא כ- 9 שעות - 185 טילים.
(ב) טילי שיוט, שהם מדויקים יותר ומטענם רב יותר, שזמן הגעתם לישראל הינו כ 6 שעות - 36 טילים.
(ג) טילים בליסטיים היוצאים מחוץ לאטמוספרה, שזמן הגעתם מאיראן לישראל הינו 12 דקות בלבד - 120 טילים.
סה"כ - 341 טילים.

יש הטוענים שמספר הטילים גדול יותר, ועולה אף על 400.

3. על פי הסטטיסטיקה המקובלת, לפחות 25% מהטילים פוגעים במטרה. גם אם רק 25% מהטילים היו פוגעים במטרות במדינת ישראל, התוצאה היתה קטסטרופלית, הן במספר ההרוגים והן בפגיעה במטרות אסטרטגיות.

4. התוצאות בפועל של 2 גלי התקיפה הראשונים - נחילי הכטב"מים וטילי השיוט, היתה שהטילים חוסלו באוויר עוד בטרם הגיעו לשטחי המדינה היהודית. זהו הישג מדהים, כיוון ששום מערכת הגנה אווירית, גם המשוכללת ביותר, אינה מבטיחה הגנה הרמטית.

5. המסוכנים ביותר היו הטילים הבליסטיים אשר מטענם גדול יותר, הם מדויקים יותר, וזמן מעופם מאיראן לישראל הינו 12 דקות בלבד, מה שלא מאפשר להכין את ההגנה האווירית כהלכה. טילים אלה הינם קטלניים ומסוכנים ביותר.

6. האיראנים שיגרו בין 115 – 130 טילים בליסטיים. התוצאה:
(א) 50% מהשיגורים כשלו עוד בשלב השיגור מ"סיבות טכניות". אחוז כה גבוה מסיבות טכניות אינו מקרי. ישנם חכמים שמייחסים זאת לפעולות הסייבר הישראלי.
(ב) רק 70 טילים הגיעו לקו הרקיע של מדינת ישראל. הם יורטו ברובם ע"י ההגנה האווירית, ע"י חיל האוויר, ע"י כוחות הסייבר ובעזרתו האדיבה של אלוקי ישראל. מסתבר שהקדוש ברוך הוא עוזר למי שעוזר לעצמו, ופיתח הגנה אווירית שהיא המשוכללת בעולם.
(ג) טילים בודדים אכן פגעו באיזור המטרה, אך לא גרמו לנפגעים בגוף, וגם נזקם הכלכלי ליעד האסטרטגי היה מזערי.

7. העולם עומד משתאה מהתוצאות של התקפה אדירה כזו, אולי הגדולה ביותר בהיסטוריה של מלחמות טילים. יש כאן הישג פנומנלי שאינו מובן מאליו, בעיקר בהשוואה לטילים שממטירה רוסיה על אוקראינה.

כדאי להצדיע לכל העוסקים במלאכת הקודש של הצלת עם ישראל מידי מבקשי נפשו, וביניהם:
(א) מפתחי הכלים והטילים מהמתוחכמים בעולם, אשר פותחו במדינת ישראל במימון אמריקאי.
(ב) הטייסים וצוותי הקרקע בחיל האוויר שעשו מלאכה מושלמת.
(ג) זרועות הביטחון ומשרד ראש הממשלה, השב"כ והמוסד.

8. "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא עוזר לצה"ל להצילנו מידם."
"נס גדול היה פה".
"האל הטוב שלא כלו רחמיו,
המרחם כי לא תמו חסדיו,
כי מעולם קיווינו לך".

 

 

ב. דגלים מעל הגטו בורשה - בליל הסדר תש"ג
1. פרופ' משה ארנס ז"ל בספרו "דגלים מעל הגטו" סיפר את כל האמת על המרד בגטו ורשה, שהוסתרה במתכוון על ידי הציונות האדומה. על פי יומנו ועדותו של הגנרל הנאצי יורגן שטרופ שפיקד על חיסול הגטו, עיקר הלחימה במרד היתה בכיכר מורנובסקה, שם לחם הארגון הצבאי היהודי בפיקודו של פאבל פרנקל הי"ד וסגנו ליאון רודל הי"ד.

ארגון זה היה מורכב בעיקר מבוגרי בית"ר, אשר אומנו צבאית בפולין בשנת 1938 ע"י יאיר שטרן, לימים מפקד הלח"י. עם פרוץ המרד ב19/04/1943 (ליל הסדר), הניפו פרנקל ורודל על הבניין הגבוה ביותר בכיכר מורנובסקה, שני דגלים - את הדגל הפולני האדום לבן, ואת הדגל היהודי הכחול לבן, שהינו היום דגלה של מדינת ישראל.
כאשר הונפו שני הדגלים אמר ליאון רודל לפרנקל:
"אתה רואה את הדגלים האלו? לכאורה חשיבותם זניחה, למעשה זה סמל שחשיבותו גדולה ביותר... הלוואי שהעולם יראה אותם ויידע מה מתרחש פה".

2. רודל שנפל בקרב בגטו, לא ידע על הסערה שגרמו הדגלים ברחבי פולין. הדגלים נראו בכל ורשה הארית, הם צולמו והתמונה התפרסמה בעיתונות האירופאית. הימלר, סגנו של היטלר וראש הגסטפו, ראה את הצילום ונזעם. הוא הורה בטלפון לגנרל סטרופ "להסיר מיד את הדגלים בכל מחיר", דהיינו, לא חשוב כמה הרוגים יהיו לגרמניה, ובלבד שהדגלים יוסרו מיד. במשך ארבעה ימים עשה הצבא הגרמני מאמץ למלא את הפקודה של הימלר, ולא הצליח. רק לאחר שלושה ימי לחימה, חוסל המקלע שהוצב סמוך לדגלים, והגרמנים הצליחו סוף סוף להסיר את הדגלים המונפים.

3. הגרמנים התחילו את חיסול הגטו בליל הסדר מתוך ביטחון שתוך יומיים יחוסלו כל 60,000 היהודים שנותרו בגטו (מתוך 500,000 שהיו שם), וזאת כיוון שב20/04/1943 חל יום הולדתו של היטלר, ורצו לתת לו כמתנת יום הולדת את הידיעה על חיסול סופי של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה. אבל לוחמי האצ"י מנעו חגיגה זאת, ואדון היטלר נאלץ לחגוג את יום הולדתו, כאשר מעל גטו ורשה מתנופף הדגל הכחול לבן, עם מגן דוד במרכזו שהינו היום דגלה של מדינת ישראל.

סיפורו של מפקד האצ"י פאבל פרנקל הי"ד מתחיל לקבל תאוצה. לאחרונה הופיע בול דואר יפהפה, עליו תמונתו המצוירת של פרנקל, (הוא לא השאיר אחריו שום תמונה מצולמת), כאשר ברקע מופיע הבניין הבוער של הגטו ועליו שני הדגלים.

4. אני רוצה הפעם לספר מעט על סגנו, ליאון רודל. ליאון היה שמו הפולני. שמו האידישאי היה "לייבל", שמו העברי היה "יהודה אריה לייב". אביו היה חסיד גור, והוא קרא לבנו על שם האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". מנהג זה היה מקובל בין חסידי גור. לאחר פטירתו של האדמו"ר בשנת 1905, כל החסידים קראו לבניהם על שמו. כך נהג גם סבי מרדכי רבינוביץ הי"ד, שנקבר חי בנובוגרודק. הנאצים לא בזבזו על סבי אפילו כדור אקדח אחד, הם חסכו גם מעט גז של ציקלון B ולא בזבזו אנרגיה לשרוף ולקבור את גופתו.
ליאון רודל היה אדם ברוך כישרונות, בעל כושר ביטוי בכתב ובעל-פה ופרסם מאמרים כעיתונאי. הוא נולד בקיילצה, שם היה הפוגרום בשנת 1946, והגיע לוורשה עם אחיו אברהם. שניהם נפלו בקרבות המרד.
חשוב להדגיש- הם לא נרצחו, הם לא הושמדו, הם לא התאבדו כמו אנילביץ וחבריו, הם נפלו בקרב, ולא זכו להגיע לקבר ישראל.

5. כדאי לספר מעט על עיוות ההיסטוריה. בשעתו צולם סרט על המרד בורשה שנעשה בעצת "ההיסטוריונים מטעם השמאל". הם כמובן העמידו את אנילביץ' במרכז, והתעלמו כליל מפאבל פרנקל, אבל הסצינה של הדגלים היתה חשובה להם, לכן בסרט מופיע קטע, כאילו את ההוראה להניף את הדגלים נתן מרדכי אנילביץ' הי"ד, וזהו כמובן שקר וכזב. הדגל היהודי בכחול לבן לא יכול היה להיות מונף על-ידי ארגון אייל, כיוון שבין מרכיביו היה "הבונד" שהתנגד לציונות ולהקמת מדינה יהודית. גם שאר הארגונים הציונים השמאלנים, היו גאים אז יותר בדגל המעמד האדום, והרבה פחות בדגל הכחול-לבן. יש לזכור, כי באותה תקופה השומר הצעיר שאנילביץ' עמד בראשו בוורשה, דגל בהקמת מדינה דו לאומית עם הערבים, והתנגד להקמת מדינה יהודית.

 

 

 

                                                                                           בכבוד רב,
                                                                                    חיים יואבי רבינוביץ'
                                                                                          אזרח פשוט

תגובות

רשומות פופולריות