הרצאה על יהדות מצרים לגמלאי צבא הקבע- צוות- בר'ג

 

הרצאה על יהדות מצרים לגמלאי צבא הקבע- צוות- בר'ג

 

בערב חורפי וגשום וכשעתיים לאחר אזעקה על יירוט קסאמים בגוש דן, הגיעו גימלאי צבא הקבע- צוות- מסניף ר'ג להרצאה על יהדות מצרים. פתח את הערב יו'ר הסניף, יגאל גלפר , שעדכן על האירועים הצפויים.

את ההרצאה העביר חיים נתנאל, איש מעריב, וקול ישראל לשעבר, סופר, מרצה וחוקר מקרא, שהחליט בעקבות חקר שרשי משפחתו לצאת למסע בעקבות תולדות יהודי מצרים, שם נולדו הוריו ואף חיבר ספר המסכם את תולדות הקהילה מראשיתה עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון. הוא פתח בברכה לשלומם והצלחתם של חיילי צה'ל ובהמשך סיפר על הקהילה המפוארת שמנתה בשיאה 100 אלף איש, על המעורבות העמוקה בתרבות ובכלכלה. פרשת העסק הביש, מבצע סיני, בה שיתפה ישראל פעולה עם צרפת ובריטניה, ומלחמת ששת הימים - גרמו להרעת היחס ליהודים, רבים נכלאו, רכושם הולאם והוחרם ואף גורשו ממנה בלא רכושפ.

חלקה הגדול של הקהילה בעת החדשה היה מורכב ממהגרים: יהודים אשכנזים שהגיעו ממזרח אירופה ודיברו אידיש, בהם יש לציין את משפחת אמב'ש- ר'ת : אני מאמין באמונה שלמה- משפחתן של אורה הרצוג וסוזי אבן שנולדו באיסמעיליה, יהודים חלבים מסוריה שעסקו במסחר, יהודים מאגן הים התיכון - מטורקיה, מיוון, מאיטליה מצרפת, מעדן- שהייתה מושבת כתר בריטית ושבדרך לא'י נשארו במצרים ועוד. כן הייתה קהילה קראית קטנה.

הקהילה נהנתה מאוטונומיה דתית מלאה ומבתי כנסת משגשגים, שעד היום מוחזקים ומשופצים ע'י השלטון. מרבית היהודים התגוררו בקהיר, אלכסנדריה ופורט סעיד, אך מיעוט גם בערי הדלתא. הם החזיקו מוסדות כלכליים ובנקים והיחסים עם שכניהם הערבים היו סבירים, עד למלחמת השחרור ומבצע קדש. מרבית היהודים לא רצו באזרחות מצרית והעדיפו אזרחות זרה, דבר שסייע להם בהמשך לעזוב את מצרים. כדוגמא למעורבות התרבותית הביא המרצה כדוגמא את רשימת השירים בערבית שהרשל'צ, הרה'ג עובדיה יוסף זצ'ל, אהב לשמוע, בהם אנת עומרי של אום כולת'ום. הרב שימש כרב ראשי של מצרים במשך 3 שנים (1947-1950).

בסיום, דיבר קצרות חבר הנהלת העיר ר'ג, אלי מוסרי, אף הוא בן ליוצאי מצרים, שסיפר על התרגשות הוריו כששמעו במצרים את ההכרזה של דוד בן גוריון על הקמת המדינה.