|
התירוצים חסרי הבסיס
לאוזלת היד של מנגנוני הביטחון של הרש"פ
- הרשות הפלסטינית טוענת שאין לה כסף לשלם משכורות
מלאות לעובדיה בגלל יישום חוק הקיזוז של ישראל
- הרש"פ אף טוענת שבגלל תשלומי המשכורות החלקיות,
למנגנוני הביטחון שלה יש "מוטיבציה נמוכה" לסכל פיגועי טרור
- אך בדיקת "מבט לתקשורת פלסטינית" את דוחות
התקציב של הרש"פ מראה כי הכנסות הרש"פ ממסים, כולל המסים
שישראל גובה ומעבירה לה, עלו ביותר מ-1.3 מיליארד ₪ בשש השנים האחרונות
עו"ד
מוריס הירש
לחצו
כאן לקריאת הדיווח באתר שלנו
הכנסות
הרש"פ ממיסים באופן כללי, ומהמיסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה אליה,
הגיעו לשיא של כל הזמנים. רק ב-6 השנים האחרונות, הכנסות הרש"פ מהמיסים
שמדינת ישראל גבתה עלו ביותר מ-900 מיליון ₪. על אף הגידול בהכנסות,
הרש"פ טוענת בפני העולם שהיא חווה משבר כלכלי, וכי מדינת ישראל אשמה בכך.
התירוץ הזה גם משמש את הרש"פ כדי להצדיק את ההימנעות של מנגנוני הביטחון
של הרש"פ מלמלא את תפקידם להיאבק בטרור.
למרות ההכנסות
ההולכות וגדלות שלה, מזה חודשים הרש"פ משלמת לעובדיה רק 70% – 80%
מהמשכורות שלהם. התירוץ שהרש"פ מציגה לעולם ולאוכלוסייה שלה, היא שהיישום
של ממשלת ישראל את החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור
מהכספים המועברים לה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018 ("חוק הקיזוז")
גרם למשבר כלכלי חריף ברש"פ ואין ביכולתה לשלם את מלוא המשכורות.
הגם שמתחילת
שנת 2022, הרש"פ עושה מאמצים גדולים על מנת להסתיר את מצבה הכלכלי
מהעולם, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" הצליח להשיג חלק מדו"חות
הביצוע התקציביים של הרש"פ לשנת 2022.
מהדו"חות
האלה עולה בבירור, שאין בסיס אמיתי לטענת הרש"פ ביחס ליישום חוק הקיזוז,
ושתשלום רק חלק מהמשכורות של עובדיה נועד להפעיל לחץ על העובדים, ובאמצעותם על
העולם ועל ישראל. כעת נראה שהטענה השקרית אף משמשת את מנגנוני הביטחון של
הרש"פ, כדי לגלות אוזלת יד בבואם לסכל את הטרור
הפלסטיני.
ב-05/09/2022,
במהלך כינוס לסיכום תרגיל "חודש המלחמה" הצה"לי, התייחס
הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לעלייה בהיקף ובעוצמה של הטרור הפלסטיני בתקופה
האחרונה. בין היתר ציין הרמטכ"ל כי חלק מהעלייה נובע:
"מאוזלת
ידם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים המובילה לחוסר משילות באזורים מסוימים
ביהודה ושומרון, ואלו מהווים קרקע פוריה לצמיחת הטרור."
על פי דיווח
בערוץ כאן 11, יום לאחר דברי הרמטכ"ל, גורם בכיר במנגנוני הביטחון
הפלסטינים הגיב להאשמות, תוך הפנייה לתירוץ הנ"ל:
"הגורם
הלין שבישראל נמנעים מלדבר על כך שאנשי המנגנונים מקבלים רק 70 אחוז מהמשכורת
שלהם במשך תקופה ארוכה, ולפיכך המוטיבציה שלהם לפעול נמוכה בהתאם.
הסיבה לתשלום
המשכורות החלקי היא קיזוז כספי המסים הפלסטינים שישראל מעבירה לרשות בגלל
תשלום המשכורות לאסירים. 'נניח ונפסיק את תשלום המשכורות למשפחות - אולי אתם
תהיו מרוצים, אבל תוך 24 שעות הרשות הפלסטינית קורסת כי תהיה הפיכה אזרחית. מה
אתם מעדיפים, תשלום משכורות או קריסת הרשות הפלסטינית?'.
הגורם הוסיף כי
סיבה נוספת לקשיים הפיננסיים של המנגנונים היא העובדה שהקהילה הבינלאומית
הפחיתה משמעותית את הסיוע הכספי לרש"פ. לדבריו, אנשי מנגנונים יוצאים
לגמלאות ואין גיוס של חדשים - דבר שיוצר מחסור חמור בכוח האדם בקרב כלל
המנגנונים, וזה פוגם בפעילותם השוטפת."
בניגוד מוחלט
לטענות הרש"פ, השוואת דו"ח הביצוע התקציבי של הרש"פ לחודש יוני
2022 - דהיינו חציון ראשון של השנה – עם הדו"חות מאותה התקופה בשנים
עברו, מגלה כי בשש שנים האחרונות זינקו הכנסות הרש"פ ב-1,321,800,000 ₪.
המקור של מרבית העלייה – מעל 900 מיליון ₪ - הוא דווקא מהמיסים שמדינת ישראל
גובה ומעבירה לרש"פ. הגרף הבא מציג את סך ההכנסות של הרש"פ ממיסים,
ובתוך כך את הכנסות הרש"פ ממיסים שגבתה ישראל עבורה.
לצד הגידול של
מעל 1.3 מיליארד ₪ בהכנסותיה, הרי שהוצאות הרש"פ, על פי דוחותיה, על
המשכורות לעובדיה, עלו באותה תקופה רק בכ-50 מיליון ₪, וזאת כפי שניתן לראות
בגרף זה:
התמונה אינה
משתנה גם כאשר בוחנים את הכנסות הרש"פ לאחר יישום חוק הקיזוז. חוק הקיזוז נחקק
בשנת 2018 ויושם בפעם הראשונה בשנת 2019. מאז, הרש"פ עושה מאמצים רבים
בכדי לחתור תחת החוק הזה, להתנגד או לעקוף אותו. מאמצים אלו כללו, בין היתר,
סירוב של הרש"פ, בשתי הזדמנויות שונות (בשנת 2019 ובשנת 2020), לקבל את
הכספים מישראל. בשתי ההזדמנויות, הרש"פ חזרה מהחלטתה, ובמועד מאוחר יותר
בכל אחת מהשנים האלה היא נאותה לקבל את כל הכספים שמדינת ישראל גבתה.
כך, על פי
נתוני הרש"פ, בחציון הראשון של שנת 2022, הכנסותיה ממיסים שמדינת ישראל
גובה ומעבירה לה, היו הגבוהים מאי פעם, גם לאחר יישום חוק הקיזוז, ועמדו על
מעל 5 מיליארד ₪, וזאת כפי שניתן לראות בגרף הבא:
יוער כי
הנתונים הכלכליים של הרש"פ אף משקפים את הנתונים שהועברו לידי "מבט
לתקשורת פלסטינית" על ידי משרד האוצר, במענה לפניות לפי חוק חופש המידע.
הואיל ואין כל
בסיס כלכלי לטענת הרש"פ שדווקא היישום של חוק הקיזוז הוא זה שגורם למשבר
הכלכלי, נשאלת השאלה: מהו מקור המשבר, אם הוא בכלל קיים?
המענה לשאלה
הזו פשוט.
מאז שמכון
"מבט לתקשורת פלסטינית" חשף, בשנת 2011, את תשלומי הרש"פ
למחבלים, ירד היקף הסיוע שהרש"פ מקבלת מהקהילה הבינלאומית בכ-90%. כך,
לפי דו"חות הרש"פ, בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2011, היא קיבלה
כ- 2.605 מיליארד ₪ בסיוע בינלאומי. נכון לסוף אוקטובר 2017 סכום הסיוע ירד
בחצי ועמד על 1.335 מיליארד ₪; ונכון לסוף אוקטובר 2021, הסיוע הבינלאומי
לרש"פ עמד על 224 מיליון ₪ בלבד.
בעקבות החשיפה
והפעילות של המכון, מדינות כמו קנדה, ארה"ב אוסטרליה והולנד, הפסיקו או
את התנו את הסיוע שלהן לרש"פ בעצירת תשלומי הרש"פ למחבלים. מדינות
אחרות הפסיקו לתמוך בתקציב הכללי של הרש"פ, ועברו למימון פרויקטים
ספציפיים.
בהולנד, ההחלטה
להפסיק את הסיוע לרש"פ התקבלה סמוך לאחר שמנהל מכון "מבט לתקשורת
פלסטינית" הופיע בפני ועדה של הפרלמנט של הולנד, ביחד עם נפגעת הטרור
הפלסטיני קיי וילסון, אשר שרדה התקפה של מחבלים שרצחו את חברתה, קריסטין לוקן,
וניצלה לאחר שהם חשבו אותה למתה.
בארצות הברית,
חוק טיילור פורס מתנה את החלק הגדול בסיוע שממשלת ארה"ב מקצה לרשות
הפלסטינית, בהפסקת שלומי הרש"פ למחבלים.
במילים אחרות,
אם הרש"פ אכן עוברת משבר כלכלי, האשמה על כך היא ברש"פ עצמה! אם
הרש"פ לא הייתה משלמת מאות מיליוני שקלים למחבלים בשנה, היא הייתה
מרוויחה בשלוש דרכים: ראשית היא הייתה חוסכת לעצמה הוצאה של מעל ל-600 מיליון
₪ של תשלומים למחבלים. שנית, מדינת ישראל לא הייתה נדרשת לחוקק את חוק הקיזוז
וליישם אותו. ושלישית, הרש"פ הייתה מקבלת את כל הסיוע הבינלאומי שכעת
נמנע ממנה מכיוון שמדינות העולם אינן רוצות להיות חלק מתשלומי הרש"פ
למחבלים.
מחקר זה נעשה בעזרת תמיכתכם.
תרמו
עכשיו!
Donations are tax deductible in Canada, Israel, the UK, and
the US.
למוסד אישור
מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
הצטרפו לרשימת התפוצה
|
תגובות
הוסף רשומת תגובה