ביהמ"ש: סדק בקיר זכוכית מכוסה בפוליסת הדירה

 

ביהמ"ש: סדק בקיר זכוכית מכוסה בפוליסת הדירה

שרית וקנין מתגוררת עם בעלה ושני ילדיהם בדירה שחלק מקירותיה החיצוניים עשויים קירות זכוכית פנורמיים.

עם רכישת הדירה, דאגה שרית לבטח אותה בחברת הביטוח הראל. מאז שמרה אמונים להראל וחידשה אצלה את הביטוח משנה לשנה.

שבע שנים לאחר רכישת הדירה, הבחינה שרית בסדק משמעותי באחד מקירות הזכוכית החיצוניים של הדירה. שרית הזמינה לדירתה שמאי. האחרון קבע כי הנזק נגרם כתוצאה מתזוזת קרקע והעריך את הנזק על בסיס הצעת מחיר שצירף לחוות דעתו.

שרית חששה כי כתוצאה מהסדק, יתנפץ קיר הזכוכית לחלוטין, יותיר את משפחתה ללא קיר חיצוני ובנוסף אף יפגע בעוברי אורח. היא פנתה להראל בדחיפות והמציאה לה את חוות דעת השמאי. לא חלף יום והראל שיגרה אל וקנין מכתב דחייה. זאת חרף העובדה שוקנין שילמה תוספת פרמיה מיוחדת עבור כיסוי לסיכון של רעידת אדמה הכוללת תזוזת קרקע.

וקנין לא ויתרה. היא פנתה שוב ושוב אל הראל וביקשה כי תשקול את עמדתה. לבסוף ניאותה הראל לשלוח שמאי אל הדירה. וראה זה פלא: שמאי הראל אישר כי מקור הנזק הוא בתזוזת קרקע וכי הצעת המחיר שצורפה לחוות דעת שמאי המבוטחת משקפת את עלות תיקון הנזק. וקנין הייתה משוכנעת כי כעת תביעתה תכוסה.

אלא שכאן נדהמה וקנין לגלות כי בעת תביעה, הראל מתנכרת לא רק למבוטחיה, אלא גם לשמאים מטעמה. בקיצור, בניגוד לקביעות השמאי מטעמה, דחתה הראל שוב את תביעת וקנין.

אי לכך, לא נותר לה אלא לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.

התביעה הונחה על שולחנו של הרשם הבכיר, בנימין בן סימון. מדוע אינכם משלמים לו, פנה הרשם הבכיר אל נציג הראל.

נציג הראל שלף את התנאים האחידים בפוליסת הדירה שהראל מוכרת לכלל מבוטחיה. הוא הצביע על סעיף עם רשימה סגורה של סיכונים המכוסים בפוליסה. הסדק בקיר הזכוכית לא נגרם מאף אחד מהסיכונים ברשימה הסגורה, טען נציג הראל.

אבל המבוטחת שילמה גם תוספת מיוחדת לרעידת אדמה והשמאי שלכם אישר כי הנזק נגרם מתזוזת קרקע, הקשה הרשם הבכיר. זה נכון, הודה נציג הראל, אבל לפי הפרשנות שלנו "תזוזת קרקע המתרחשת באופן טבעי ומתמשך אינה רעידת אדמה שהינה תופעה יוצאת דופן ואינה קבועה". כמו כן, הוסיף הנציג, "באם אכן הייתה רעידת אדמה, הרי שסכום ההשתתפות העצמית במקרה שכזה עומד על 65,415 שקל. גבוה מהנזק שנגרם לוקנין".

הרשם הבכיר בנימין בן סימון, לא הסתפק בקריאת התנאים האחידים של הפוליסה. הוא צלל לתוך מסמך נוסף, שחברת הביטוח חייבת להוציא לכל מבוטח באופן אישי. מסמך זה קרוי "הרשימה לביטוח" (לעיתים גם "דף פרטי הביטוח") ומכיל את תנאי הביטוח שסוכמו עם המבוטח המסוים. לכן בכל מקרה של סתירה בין הרשימה לביטוח לבין התנאים הכלליים, הרשימה לביטוח גוברת, כי היא מבטאת את תנאי עסקת הביטוח שסוכמו עם המבוטח הספציפי.

והנה, בעיון ברשימה לביטוח, גילה הרשם הבכיר כי סעיף הסיכונים נוסח בצורה שונה מאשר בתנאים הכלליים: "הפוליסה מכסה נזקים כתוצאה מסיכונים שונים כגון: שריפה, התפוצצות, פעולות זדון, פריצה, גניבה שוד ושיטפון ורעידת אדמה".

ניסוח זה, קבע הרשם הבכיר, הופך את רשימת הסיכונים הסגורה בתנאים האחידים לרשימה פתוחה. לכן גם סיכון שלא צוין בתנאים האחידים, ייחשב לסיכון מכוסה, אם הוא מסכן את המבנה.

במקרה זה, הוסיף הרשם הבכיר, השמאי של הראל הודה כי תזוזת קרקע היא שגרמה לסדק משמעותי בקיר הזכוכית. מאחר שתזוזת קרקע היא סיכון היכול לסכן את יציבותו של מבנה היא מכוסה בפוליסה, גם אם היא לא מגעת לכדי רעידת אדמה, כטענת הראל.

בסופו של יום, חייב הרשם הבכיר את הראל לשלם לוקנין את מלוא תביעתה בתוספת הוצאות משפט של אלפיים שקל.

הנה כי כן, הוכחה נוספת לכך שבית המשפט לתביעות קטנות, בזכות חלק גדול משופטיו, הפך לאחד מהכלים המשמעותיים של האזרח הפשוט למימוש זכויותיו. רק חבל שהוא הוגבל לדיונים בתביעות עד 34,600 שקל. עוד יותר חבל שחלק מהשופטים בערכאות הגבוהות יותר, לא ניחנים ברגישות, בחמלה ובתבונה המשפטית של שופטי בית המשפט לתביעות קטנות.